כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה, חשבתי לעצמי מה עוד אפשר לחדש לי על מלחמת העולם השניה? במשך השנים קראתי כל כך הרבה ספרים בנושא, עיוניים וספרותיים, תיעודיים ולא תיעודיים כך שבאמת קשה להפתיע אותי. אבל הספר הזה הפתיע אותי.

הפתיע כי הוא מבוסס על תחקיר היסטורי. הפתיע כי הדמויות עגולות והעלילה טובה למרות שהיא בדיונית היא מתארת מציאות קרובה למציאות ההיסטורית שהיתה קיימת. העלילה טובה כי היא גם לא גולשת לפונוגרפיה של זוועות כמו לדוגמא “נוטות החסד” ויחד עם זאת היא לא חוסכת בפרטים קטנים שמעניקים את התחושה של הזוועה.

במהלך מלחמת העולם השניה פעלו מספר נתיבי בריחה מצרפת דרך הפירנאים. בנתיבים האלו נמלטו מהנאצים לא רק צרפתים ויהודים אלא גם טייסים בריטיים ואמריקאים.

3 נתיבים ידועים ומאורגנים היטב באמצעות סייענים היו: the Comete Line, the Pat O’Leary Line, and the Marie Claire Line to name but three.

באמצעות נתיבים אלה ניצלו כ 33 אלף אנשים מתוכם כ 113 אנשי חייל האוויר.

באתר שלה, כתבה הסופרת כי הושפעה מסיפור של בחורה בלגית שפעלה באחד הקווים האלה. אני חושבת שהסיפור מתאים ל- Elisabeth Barbier שפעלה כדמות מפתח בקו Comet ובפריס. היא נאסרה ב 1943 ונשלחה למחנה רוונסברוק משם שוחררה ב 1945. סיפור המתאים לקווי דמותה של איזבל.

הספר עוסק בהתמודדות האזרחית במלחמת העולם השניה עם הכובש הנאצי; עם הרעב והחורף הקשה; עם חברויות ונאמנויות לעקרונות ואידיאלים; עם בגידות ועם שבירה פעם אחר פעם של העקרונות המוסריים והחברתיים.

למרות שהספר עוסק בעיקר בשתי האחיות איזבל ו-וויאן בזמן מלחמת העולם השניה, הוא למעשה סיפורו של העם הצרפתי שחלקו הלך שבי אחר הנאצים עד שהתפכח. התיאורים בספר מאוד חיים וניכר שבוצע תחקיר בנושא שהוא מאוד מעניין. הדמויות מעוצבות היטב ובעלות עומק והספר מאפשר לראות שיש גם גוונים של ביניים באנשים. לא כל הנאצים רעים וכל הצרפתים טובים וגם לא ההפך.

הספר גם מתאר את פעולות ההצלה שנקטו פרטים בכדי להציל יהודים למרות הסכנה והמחיר הכבד ששילמו על כך.

נקודת החיסרון היחידה של הספר היא שמידי פעם הסופרת גולשת לרומנטיקה דביקה שממש לא נדרשת. גם כך הנושאים בספר טעונים אין צורך לקשט אותם ברומנטיקה ואהבה. חוץ מזה אהבתי.