For English review, please scroll down.

התיקונים הוא סיפורה של משפחה אמריקאית מהמעמד הבינוני וסיפור חג כריסטמס אחד קולוסלי שהשתבש בצורה בלתי הפיכה.

קראתי אותו אי אז ב 2013 לאחר שתורגם לעברית ולא כתבתי את ההתרשמות שלי (היתה לי תקופה כזו של מספר שנים שבהן קראתי ולא תיעדתי את הספרים, מי יודע כמה מהם אבדו במעמקי אפלת הזיכרון) אבל זכרתי שהוא היה ספר טוב מאוד. גם בקריאה החוזרת, בגירסת אנגלית של הספר, נשמרה החוויה שהספר טוב מאוד אם כי נע סביב 3.5 כוכבים ולא 4 מלאים.

הספר נע על ציר הזמן בתנועות מההווה לעבר. כל פרק מוקדש לדמות אחרת מהמשפחה, כאשר הפרקים האחרונים עוטפים את העלילה ומביאים אותה לשיא.

איניד, עקרת בית, נשואה לאלפרד שסובל מפרקינסון. אלפרד במשך שנים היה נוקשה ושמרן וחיי הנישואים שלהם לא סבלו ממחוות אהבה מיותרות, אלא מפונקציונליות. איניד טיפלה בילדים ובבית, בזמן שאלפרד עבד בחברת הרכבות עד פרישתו, שהאמת הפתיעה את כולם.

בגלל מצבו הבריאותי המתדרדר של אלפרד,
שאיפתה של איניד לכנס את כל בני המשפחה פעם אחת אחרונה לחג הכריסטמס. כריסטמס הוא חג מאוד דתי אבל גם חג משפחתי.

לזוג 3 ילדים: הבכור גרי שנשוי לקרוליין ולהם 3 ילדים. הוא מצליחן אבל מאחר שקרוליין הגיעה עם הכסף לנשואים הללו, היא מכתיבה את הטון ביחסים. קרוליין היא דמות בלתי נסבלת בעיניי. היא משכנעת את גרי ואת סביבתו שהוא סובל מדיכאון, אף על פי שלא נראה שהוא באמת סובל ממנו. היא מנכרת את הילדים לאביהם, מסיתה אותם אחד כנגד השני ובעיקר כנגד אביהם וכנגד מנהגים שלו והיא תורמת לניתוק שבין גרי והילדים למשפחתו. היא מסוג הדמויות השליליות שהשפעתן כל כך הרסנית שגם אם לגרי יש ביקורת כנגד בני משפחתו, הוא לא זוכה ללבן אותה באופן פתוח ומכיל.

צ’יפ, מרצה שבחלק הראשון מאבד את עבודתו בקולג’ בשל יחסים מיניים שנגרר אליהם עם סטודנטית. הוא לא זכה להערכתו של אביו מה שהשפיע על מהלך חייו הבוגרים בהם הוא מתנהל ללא אחריות תוך שהוא מסתכן ולבסוף נוסע לוילנה כדי לעזור למעסיקו החדש להונות אמריקאים.

דניס, שפית מצליחה שנקלעת למערכת יחסים עם בעל ואישתו שמעסיקים אותה במסעדה שבבעלותם. במשך שנים היא מתנהלת כאילו לפעולות שלה יש השלכות רק על עצמה כשהיא מותירה אחריה שדה חרוך הרס ושברים.

אלפרד ואיניד נוסעים לטיול אחרון בספינת תענוגות בו אלפרד מאבד אט את את שיכלו ושפיותו. הוא הוזה, ומבלה שעותיו באמבטיה בזמן שאיניד מתנסה בסמים. ברגע של חוסר תשומת לב הוא נופל מסיפון הספינה לים. אז הילדים מבינים שאכן הכריסטמס הוא הזדמנות אחרונה להיפגש באופן משפחתי ונענים לאיניד.

יחד עם זאת הספר יותר מראוי לקריאה. הוא דורשת תשומת לב וסבלנות אבל הוא מתגמל.

חג המולד הופך להיות אירוע קולוסלי וקטסטרופלי אחריו באמת כל אחת מהדמויות תיוולד מחדש.

לאורך הספר הסופר מגחיך את אורח החיים האמריקאי, את הצביעות, הנהייה אחר כסף והישגים חומריים בזמן שהצד הרוחני והנפשי מוזנח. הוא מייצר חזות ואז מרסק אותה ביסודיות: כמו במקרה של גרי וקרוליין או במקרה של דניס. הוא עושה את זה במלל רב ולא תמיד מוצדק. לפעמים בירידה לפרטי פרטים הוא ממש מעייף. בפרספקטיבה של זמן וכמובן קריאה, במעוף העורב לדוגמא הסופרת עשתה את זה הרבה יותר טוב וחזק.

---