Please scroll down for an English review.
ניגשתי ל־Babylon של פול קריווצ’ק בציפייה להרגיש את האדמה הרועדת של מסופוטמיה, את הרגע שבו המין האנושי המציא את עצמו מחדש בין הפרת לחידקל. זה חומר שאמור להסעיר את הדם. להחזיר אל המקום שבו הכל התחיל, אל המנגנונים שעיצבו את מי שאנחנו. אבל במקום אדמה קיבלתי ערפל. במקום יסודות, מגדל של יומרה שהתמוטט מול העיניים.
הבעיה המרכזית של הספר היא בלגן. חוסר יכולת להבחין בין עיקר לטפל. הקריאה מרגישה כמו נסיעה ברכבת הרים שמישהו שכח להתקין לה מסילה. ברגע אחד יש תמונה היסטורית רחבה. רגע אחר כך נוחתת אנלוגיה על כלכלה סובייטית, כאילו זה אמור להאיר משהו, וזה בעיקר מסנוור ומעצבן. אין יד מכוונת, אין היררכיה, ואין כבוד לקשב. קריווצ’ק נראה פחות מעוניין שנבין את בבל, ויותר מעוניין שנבין שהוא יודע לספר סיפורים.
אבל הבלגן הוא רק הקדימון. העלבון האמיתי מגיע מכיוון אחר. יש עסקה סמויה בין ספר היסטוריה לקורא: הזמן מושקע, והמחבר מחזיר משהו בסיסי בתמורה. גבולות. מה ידוע, מה מגובה בחרסים ובכתב יתדות, ואיפה נגמרות עובדות ומתחילות השערות. זו לא דרישה מוגזמת. זו הגינות בסיסית.
אבל, אחרי מאות עמודים, מגיע הרגע שבו נפלה עליי ההבנה.
פתאום מתברר שתובנות מרכזיות ותיאורים שנכתבו בביטחון של אמת היסטורית, הם בסך הכל ספקולציה. בלי סימון. ללא הסתייגות. בלי “ייתכן”, בלי “יש המשערים”. פשוט פירוש אישי שמתחפש לעובדה.
הגם אתה, ברוטוס?
ברגע שהאמון נשבר, כל המבנה קורס. גם הקטעים הטובים מתחילים להיראות כמו מעשייה ליד מדורה, רק שהאש כבר שרפה את המפה מזמן, ואף אחד לא טרח להגיד.
בסופו של דבר לא נשאר לי מהספר הזה דבר שמצדיק את קריאתו. הוא התפוגג כמו עשן, מפני שלא היה לו עמוד שדרה שאפשר להיאחז בו. וזה פספוס צורב. תקופה הירואית, שראויה לספר מופת, הוקרבה על מזבח כתיבה אסוציאטיבית, מבולבלת, ובעיקר לא הוגנת כלפי מי שבא ללמוד. מה שנשאר הוא לא היסטוריה, אלא ספרות פופולרית בתחפושת של סמכות.
ובבבל, לפחות בגרסה הזאת, לא מקבלים יסודות. מקבלים ערפל.
Babylon: Mesopotamia And The Birth Of Civilization/ Paul Kriwaczek
Kindle Edition, 2010, 307 Pp
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
I came to Babylon by Paul Kriwaczek expecting to feel the ground of Mesopotamia tremble, that moment when humanity reinvented itself between the Euphrates and the Tigris. This is material that should stir the blood. It should take you back to where everything began, to the mechanisms that shaped what we are. Instead of earth, I got fog. Instead of foundations, I got a tower of pretension collapsing right in front of me.
The main problem is chaos. An inability to tell what matters from what doesn’t. Reading this book feels like riding a roller coaster someone forgot to put on rails. One moment, you’re given a wide historical panorama. Next, you’re hit with an analogy about Soviet economics, as if it’s meant to clarify something, when in practice it mostly dazzles and distracts. There’s no guiding hand, no hierarchy, and no respect for a reader’s attention. Kriwaczek seems less interested in helping us understand Babylon and more interested in making sure we understand that he can tell stories.
But the mess is only the appetizer. The real offense comes from somewhere else. There’s an unspoken deal between a history book and its reader: you invest the time, and the author gives you something basic in return. Boundaries. What is known, what is supported by clay tablets and cuneiform, and where facts end and conjecture begins. That isn’t an unreasonable demand. It’s basic fairness.
And then, hundreds of pages in, the moment arrives when the realization hits.
Suddenly, you discover that central “insights” and descriptions written with the confidence of historical truth are, in fact, speculation. Unmarked. Unqualified. No “perhaps,” no “some scholars suggest.” Just personal interpretation dressed up as fact.
Et tu, Brute?
Once trust breaks, the whole structure collapses. Even the good passages start to feel like a tale told around a campfire, only the fire has already burned the map, and no one bothered to mention it.
In the end, nothing remained of this book that I could actually hold onto. It dissolved like smoke because it had no spine to grip. And that is a sharp kind of waste. A heroic period, worthy of a definitive book, was sacrificed on the altar of associative, muddled writing, and, above all, writing that isn’t fair to anyone who came to learn. What’s left is not history, but popular storytelling in the costume of authority.
And Babylon, at least in this version, doesn’t give you foundations. It gives you fog.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
