"תותים" הוא תיאור חי ובועט של חיים בעיירה שרובה תושבים עניים במזרח אירופה לפני מלחמת העולם השניה. באופן ספציפי יותר, תיאור של חיי היהודים והשתלבותם בעיירה הקטנה. אפשר לראות בו סוג של תיעוד היסטורי למהלך החיים, זיכרונות מתקופה תמימה יותר.
"בעיר הולדתי חיו עשרת אלפים בני אדם בקירוב. שלושת אלפים מהם היו מעורערים בנפשם, אף על פי שלא היו סכנה לסביבתם. שיגעון רך אפף אותם כעננה זהובה. "
המספר מצייר את הדינמיקה בין התושבים העשירים והעניים, את הדינמיקה בין אלה שנותרו לאלה שעזבו ואת מערכות היחסים בין התושבים שכולם עניים מרודים אבל תחושת הקהילתיות פועמת בהם.
את כל העלילה עוטפים חלומות על עושר, רווחה והצלחה שנראית במטווח יד אך בלתי מושגת.
חלקים מצומצמים מתייחסים למערכת היחסים בין בני העיירה לשלטונות ולאוכלוסיה הלא יהודית, ביחוד ניתן דגש לאספקט של גיוס לצבא.
תיאורי הנוף, סביבת החיים ומזג האוויר מעניקים לסיפור תחושה נוסטלגית של געגועים עמוקים.
"במרכז הפארק עמד ביתן עץ קטן עם גג משופע, ובקצהו שבשבת. השבשבת הזאת היתה חסרת תכלית אף היא. הרוח מעולם לא חדרה מבעד למעטה העלים הסבוך של עצי הערמון. השבשבת נשארה בחוסר מעש. למרות זאת היו כאלה שהתאימו את עצמם אליה, שכן כבר אירע שמסיבה עלומה פנתה ביום אחד מערבה ובמשנהו צפונה. אני סבור שמישהו קיבל על עצמו את המטלה להתאים את השבשבת של עירנו לכיוון הרוח הנכון. "
הפריע לי מאוד הסוף הלא גמור של הספר והפריע לי שאין דמות אחת שדרכה עוקבים אחר החיים בעיירה. למרות שבתחילת הסיפור המספר מתמקד בחייו, בהמשך הוא סוטה מנתיב זה ואין באמת עלילה בספרון הצנום הזה.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
