סיפור מופלא המתאר את גילגוליו של כינור דרך מספר סיפורים שנשזרים אחד בשני עד הסיום המפתיע.

המחבר חוצה מאה שלמה ביד אומן ובווירטואוזיות תוך שכל נקודת מפנה בסיפור משמשת מנוף לסיפור הבא ומהווה פתח להכרה עמוקה יותר של הקורא.

מאחר וזה סיפור קצר כל מילה פוגמת באיכות החוויה של הקורא ואני לא מתכוונת להרוס ולו במעט מחוויה זו.

יש שהציעו את ההשוואה ל”נרות בערו עד כלות” (שאגב הוא מאותה סידרה של כתר). בגלל אופי הסיפור שרובו מתרכז במונולוג שמתאר מהלך של ידידות וחורבנה בתקופה של מלחמת העולם השניה, אין מן המנמע שהקורא (שקרא את הנרות) יתפתה להשוואה זו, למרות שדווקא הפרטים שאינם חלק מהסיפור המרכזי הם אלה המהותיים והחשובים להבנת העלילה.

הסופר מתעתע בקורא ומצליח להפתיע בעמודים האחרונים של הסיפור.

מומלץ בחום. 5 כוכבים +

---