אהבתי את “קילומטר ויומים לפני השקיעה” שהיה סוחף, מעניין ועם דמות בלש מיוחדת. לכן, כאשר גיליתי שהסופר כתב עוד ספר שבמרכזו אליש בן זקן, לא היססתי לקרוא אותו.

איזו אכזבה ומפח נפש.

אכזבה לא רק משום שהעלילות של הספר הזה נקשרות באופן קלוש ביותר דרך דמותה של דליה שושן, המשוררת והזמרת שנרצחה בספר “קילומטר ויומים לפני השקיעה”, אלא שספר של מעל 600 עמודים, ללא פרקים, ללא שברור לקורא מי הדובר- הטקסט בשלב מסויים נע מדמות דוברת אחת לדמות אחרת – וללא שברור לו באיזה זמן מן הזמנים העלילה הנוכחית מתרחשת – כל עלילה מתרחשת בפרק זמן אחר חלק בעבר, חלק בהווה וחלק בעתיד הרחוק.

כל אלה מובילים בהכרח לתוצאה הסופית, שבה תחושת החשיבות העצמית והפלצנות מתעלות לרמות בלתי נסבלות והסיום של הספר שהוא בעיניי פשוט מחדל ספרותי ועריכתי.

הספר כולל מספר עלילות שמשתרגות לחילופין. העלילה המובהקת ביותר היא זו שמתוארת מפי נחום פרקש, ספרן בהווה, בן לפוליטרוק שניהל את המתנס המקומי, יליד שדרות שהיה לו קשר הדוק עם דליה בן שושן. החלק הראשון של הספר אם אפשר בכלל לחלק ספר כזה, עוסק בילדותו והתבגרותו של נחום פרקש ויחסיו עם נשים, גברים ובמיוחד עם דליה שושן, מי שבעתיד תהיה הגיבורה של “קילומטר ויומיים”. בהווה מנסה נחום פרקש לטרפד סרט שמממנת אחת תרז, על חייה ופועלה של דליה שושן.

החלק הזה ראוי ואפילו כתוב היטב. הוא החלק הטוב ביותר בספר לטעמי ואם היינו נשארים במתחם הזמן והדמויות הוא גם היה מקבל בין 3-4 כוכבים.

החלק השני של הספר והוא כבר הרבה פחות מובהק, חוזר לאליש בן זקן, החוקר מהספר “קילומטר ויומיים”. אליש נמצא במהלך חקירת העלמותה של נערה ובמהלכה גם הוא נתקל באותה תרז.

בחלק השלישי, הדוברים הם אחייניו של אליש בן זקן, תהל ואושרי שאי שם בעתיד יוצאים לחקור את תעלומת מותו ואולי גם מותה של דליה שושן. האחים עוברים דרך קרע בזמן לשדרות אחרת, מאיימת הנשלטת ע”י יצורים דמונים ורצחניים רק כדי לחזור ולגלות שפשר תעלומת מותו של אליש בן זקן קשורה גם היא לאותה תרז- כן זאת אותה תרז שמבקשת למממן סרט דוקומנטרי על חייה ומותה של דליה בן שושן. תהל ואושרי גם פוגשים בנחום פרקש שיכול לספק להם מספר הסברים שמובילים חלק האחרון והתלוש ביותר ברומן הזה.

החלק של הדמות שולה- את, שלא ברור מהיכן נולדה ומה הקשר שלה לכל העלילה הסוריאליסטית.

אין לי ספק שאדף הוא סופר מוכשר, הוא נע בטקסט באופן מרשים בין דמויות, מרחבים וזמנים. אבל התחכום הופך לו לרועץ כאשר הוא פשוט מפליג למקומות שהקורא לא מסוגל להפליג אליהם בלי עזרה ממשית ומוחשית. נכון תמיד יהיו אלו המסוגלים לצלוח את הרומן האנטי בלשי הזה, כפי שאדף עצמו מכנה את הספר, אבל המטרה היא לא רק לצלוח אלא גם להבין ולהפנים את המסר מה שלא ניתן להשגה בספר הזה.

לאורך דפים ניסיתי להבין לאיזה כיוון המספר לוקח אותי כקוראת, מה העלילה? מה המסר? זה היה יחסית פשוט בחלק של נחום פרקש, אבל הלך והתערפל עד שבשלב מסויים התייאשתי פשוט קראתי את הדפים מוכנית עד לסופו של הרומן שהוא למעשה לא רומן.

סידרת רוח צד #

סידרת אליש בן זקן #3

דף הסידרה –

רוח צד

דף הסידרה –

אליש בן זקן

---