Please scroll down for an English review.
(או: כשבלש מלנכולי שוקע אל תוך הגיהנום – במקום לפתור תעלומה)
צרות בגן עדן, הספר השני בסדרת דותן נאור מאת יגאל צור, לוקח את הבלש הישראלי לבנגקוק – אבל במקום תעלומה קצבית, מקבלים כאן מסע איטי, מייאש, ולעיתים מופרך, אל תוך קרביה האפלים של העיר.
דותן יוצא לחפש את גל ברדון, צעירה ישראלית ממשפחה אמידה, שנעלמה במהלך שהותה בתאילנד. זה נשמע כמו מתכון לספר מתח אפקטיבי, אבל בפועל? העלילה מתפזרת במהירות, ודותן מתפוגג יחד איתה – לא כבלש, אלא כצל של גבר עייף ששוקע שוב ושוב לתוך עולם של סמים, זנות וזיכרונות שאינם מקדמים את החקירה לשום מקום.
במקום לחפש את גל, דותן מוצא את עצמו מסתובב בין דמויות שוליים מהעבר, שוקע בהרהורים עגומים, ובעיקר – נמנע כמעט מכל פעולה שיכולה באמת לקדם את החקירה. יש תחושה שהספר לא יודע אם הוא רוצה להיות רומן מתח, או מסה קיומית על גבר מדוכא שאיבד אחיזה.
הכתיבה של צור חדה לפרקים, במיוחד בתיאורי הסביבה והתשתית החברתית של בנגקוק, אבל האווירה הכללית גסה, לעיתים אפילו מבזה. ההתייחסויות המיניות החוזרות – לא פעם בוטות או מדכאות – לא תורמות להבנת הדמויות או להעמקת העלילה, אלא נדמות כפרובוקציה מיותרת. התחושה היא שהמחבר מנסה לשחזר את הקצב והאווירה של הספר הראשון, מוות בשנגרי-לה, אך פעם אחר פעם מפספס את קצב ואת הדמות.
למרות שקראתי את הספר הקודם, הרגשתי לא פעם כאילו החמצתי משהו. כאילו נכנסתי לאמצע עלילה שלא הוזמנתי אליה, או ששכחתי פרקים שלמים – וזה לא סביר, בהתחשב בכך שהתחלתי מההתחלה. ייתכן שהכוונה הייתה לייצר עומק, אך התוצאה היא בעיקר בלבול.
בשורה התחתונה?
צרות בגן עדן מרגיש כמו פוטנציאל מבוזבז. תעלומת ההיעלמות לא מסקרנת מספיק, הדמות הראשית טובעת במלנכוליה עצמית, והעלילה – במקום לבעוט קדימה – נגררת כמו הצל של עצמה. בנגקוק של צור נדמית יותר כגיהנום סמיך מאשר כגן עדן מפתה.
2 כוכבים, בעיקר בזכות הכישרון הגולמי שעדיין מבצבץ פה ושם.
צרות בגן עד/ יגאל צור
הוצאת כנרת זמורה דביר, 2011, 206 עמודים
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
דותן נאור #2
דף הסידרה –
(Or: When a Melancholic Detective Sinks into Hell Instead of Solving a Mystery)
Passport to Death, the second installment in Igal Zur’s Dotan Naor series, takes the Israeli private investigator to Bangkok – but instead of a gripping mystery, we get a slow, disheartening, and at times absurd journey into the city’s darkest underbelly.
Dotan is hired to track down Gal Bardon, a young Israeli woman from a wealthy family who vanished in Thailand. Sounds like a solid thriller setup – but in practice? The plot unravels quickly, and Dotan drifts along with it. He comes across not as a sharp detective but as a weary man sinking deeper into a world of drugs, sex work, and unresolved memories that do little to advance the investigation.
Rather than pursuing leads, Dotan drifts among old acquaintances, drowns in melancholic reflections, and avoids any action that might bring him closer to the truth. The novel seems unsure whether it wants to be a mystery or an existential meditation on a broken man.
Zur’s prose can be sharp, especially in portraying Bangkok’s social fabric and grit, but the tone is coarse, even degrading. The frequent sexual references, often crude or disturbing, add little to character development or plot. Instead, they feel like forced provocation. While the author may be trying to recapture the atmosphere of Death in Shangri-La, his first book, this one lacks the rhythm and clarity that made the debut work.
Even though I read the first book, I often felt lost, as if I’d missed essential context or backstory. That disorientation may have been intentional, but it mostly confused.
Bottom line?
Passport to Death feels like wasted potential. The mystery is unengaging, the protagonist is stuck in a spiral of self-pity, and the narrative drags behind him like a shadow. Zur’s Bangkok reads more like a dense hellscape than any paradise.
⭐ 2 stars – mainly for the raw talent that still flickers through the cracks.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
