הספר מורכב מ 4 סיפורים קצרים.
הסיפור הראשון – פופ 84- מצויין. כל כך התמוגגתי מהכתיבה האירונית והחדה, מהתיאורים ומהחיוניות של הדמויות.
הסיפור נמסר מפיו של ילד בגיל 11 שאך זה מכבר איבד את אימו. מעמדו כיתום מקנה לו מעין מעמד סופרסטר : בודד בהמון שמבקש לעזור לו. בתוך ההמולה של השיבעה, אחד מחבריו של אחיו הגדול מציע לו מפלט. אדר, חובב מוזיקה ועורך לגיבור היכרות עם תקליטי הוניל ומוזיקה שאינה פופ או דאנס.
הגיבור מוצא מפלט במוזיקה ובאדר בזמן שאביו הולך ומשתבלל בצער ונוטש אותו יותר ויותר לבדידותו.
ואז הכל משתנה. אחיו הגדול חוזר מהצבא לאחר תאונת ירי. הוא יוצר חוצץ בינו ובין אדר כך שגם מפלט הזה נגזל ממנו ולכן הגיבור מתחיל להסתגר בביתו עם המוזיקה. כפעילות בזמן הזה הוא יוצר מעין עיתון מוזיקה אותו הוא מכנה פופ 84 והוא מאוד גאה בהישגים שלו.
מערכת היחסים העכורה שלו עם אחיו הולכת ומחמירה ואביו לא נמצא באזור להכווין את הילדים ביד הורית בוטחת ואינו חוצץ בינהם.
בשיא הסיפור הגיבור נוסע לבקר את אדר בדירתו החדשה ומגלה עד כמה הכל השתנה ועד כמה התרחקו. השינוי, הזרות והניכור באים לידי ביטוי גם במחשבותיו על גליון העיתון פופ 84 האחרון עליו עבד.
סיפור מאוד רגיש ויפיפה. יש בו הברקות מילוליות מרשימות שאינן נראות כנטע זר אלא כחלק מההוויה הנערית של הגיבור. מאוד אהבתי את הסיפור הזה.
הסיפור השני אקהוזים – הילד הופך לנער ובדידותו הולכת ומחריפה. בצחיחות החברתית הוא מוצא מפלט בנירית, יתומה מאב ובמשחקי ליגת כדורגל מדומיינת.
הסיפור הזה לא הגיע לרמה של הסיפור הראשון אבל הוא עדין מפתיע ויש בו רעננות לשונית. הוא לדעתי פחות טוב כי הסופר מתניע אותו מבשורת המוות של הסב שמחייבת התעסקות בסב ובמצבו של האב של הנער.
ברגע שנזנח הסיפור על הסב ועל האב והסיפור מתמקד בנער, במערכת יחסיו עם נירית ובזיכרון מהאם שנפטרה, הסיפור מתרומם עד לשיאו בפרק האחרון.
הסיפור השלישי זארה – מתרחש 5 שנים לאחר פטירת אימו של הנער. אביו יוצא עם אישה מגבעתיים וישן אצלה רוב השבוע. הנער נותר לבד בבית והבדידות מכרסמת בו.
ואז מגיעה לבניין שכנה חדשה שהיתה המורה לערבית של הנער בבית הספר. הנער כמהה לאהבה, אינטימיות ושיחה מתקרב למורתו לשעבר ובאינטימיות הזו שנוצרה הוא מרגיש בטוח לחשוף את הזיכרונות מאימו, הפחדים והכאבים של הבדידות.
לתוך הסצנה הזו, חוזר האב וברגל גסה רומס את החברות והקירבה שנוצרה.
הסיפור האחרון , שיטת הדירוג האנגלית, מתארת תקופה לפני שאימו של המספר נפטרה. דודתו מגיעה מאנגליה והוא מאוהב אהבה ראשונה בילדה מהכיתה.
הסיפור הזה שובר את הרצף הסיפורי שמתחיל עם מותה של האם ולטעמי הוא לא ממוקם טוב בספר.
בסה”כ נתתי לספר 4 כוכבים בעיקר בגלל הסיפור הראשון שהיה סיפור יוצא דופן, יפיפה. שאר הסיפורים בקובץ טובים, אך לא הגיעו לרמתו של הסיפור הראשון.
ימי הפופ/ עמיחי שלו
הוצאת ידיעות ספרים, 2009, 191 עמ’
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
