"על פי העדויות, הוא הביט אחורנית לתוך חדר המגורים של דירתו ואז, לחרדתם של שווקי ופקהרסט שצפו כל אותה עת במחזה, הם ראו אותו עולה על מעקה המרפסת ומשליך עצמו ממנה."
זהו תיאור סופם המפואר והעגום של חיי אשרף מרואן, אחד מהאנשים הצבעוניים, המעניינים שחייהם אפופי הילת סוד וערפל מסתוריות שריגל לטובת ישראל בשנים 1969 ועד אמצע שנות השמונים. בספר סוחף, מרתק, מטלטל ומאיר עיניים מתאר פרופסור אורי בר-יוסף, את עלייתו ונפילתו של המרגל המצרי שמסר לישראלים מידע על כוונת המצרים לפתוח במלחמה באוקטובר 1973.
הסיפור מעניין יותר, מאחר והחל מסוף שנות ה- 90, טען וגם בחלק מהמקרים הצליח לשכנע, מי שהיה ראש אמ"ן בזמן מלחמת יום כיפורים, אלי זעירא, שמרואן אשרף היה גדול המרגלים הכפולים שהטעה את ישראל וגרם לה נזק אדיר במלחמת יום הכיפורים.
הספר מתאר את הנסיבות בגינן החל "המלאך", אשרף מרואן, מצרי משיכבת האליטה, את הקשר עם המוסד. הוא מספק סיבות שנעוצות במסכת יחסיו של המלאך עם חמו – גמאל עאבד נאצר, צורך נפשי בסיכונים, צורך נפשי להזדהות עם הצד המנצח והצורך הקיומי ב- כסף. פרקים מרתקים שכוללים ניתוח על האופן שבו המלאך ניסה ליצור קשר עם איש "המוּחַבַרַת" בשגרירות ישראל בלונדון בשנת 1969 וכישלון העברת המסר למוסד בשל ניתוק ומערכת יחסים בין המוסד לשגרירות (תופעה די מטרידה כשלעצמה העדר הסינכרון של המידע והקשר השוטף בין הגופים הבטחוניים והמודיעיניים השונים. במלחמת יום כיפור אי הסינכרון הזה יעלה לנו ב- 2,200 הרוגים). רק במקרה אלת המזל שיחקה לנו מזל גדול והקשר עם המלאך נוצר.
חלקים אחרים בספר מתייחסים לעלייתו המטאורית של מרואן אשרף בשמי האליטה המצרית, הקשר הקרוב שנוצר בינו ובין אנואר סאדאת והאנטגוניזם שעורר עליו במצרים גם בשל פעולותיו שחלקן כנראה לא היו שיא הכשרות.
בהמשך הספר מתאר את המצב הפוליטי הרגיש בתוך מצרים ובין המצרים לישראלים והנסיבות שהובילו לפרוץ המלחמה. זועזעתי עמוקות מהעיוורון שהפגין אמן לנוכח כלל העדויות שעמדו בפניו. זועזעתי מהעיוורון של ההנהגה הפוליטית שקיבלה למעשה ניתוח מצב רק מגורם אחד (אמן) בזמן שתמונת המצב של המוסד ותמונת המצב של המקורות הנוספים שהיו (כמו המלך חוסיין שנפגש עם גולדה והעביר לה מסר, מקור נוסף ממצרים ומקור מסוריה) הראו שפנינו למלחמה. לא רק עיוורון, גם שאננות וגאוותנות הובילו אותנו אל עבר פי פחת.
לאחר הדחתו מסביבת אנואר סאדאת עבר ללונדון שם ניהל עסקים חובקי עולם והתעשר אף יותר ממה שהיה. היה מעורב בעסקים אפלים כנראה והצליח לבסס את עצמו ואת קשריו עם העולם הערבי.
החלקים האחרונים בספר מתייחסים לחשיפתו ע"י אלי זעירא, ראש אמן לשעבר. חלקים אלה הרתיחו אותי עד אין קץ. גם אם מרואן אשראף היה סוכן כפול כפי שטען זעירא, מעשהו היה בגדר רצח מכוון. שרלטנות נוראית מטעמי אגו עלובים שלא טופלה. השתכנעתי מנימוקי בר יוסף ונראה לי שכל הנימוקים של זעירא הם עורבא פרח כאשר לוקחים בחשבון את המידע הידוע היום ביחוד העובדה שהועברה לנו תוכנית המלחמה הסודית. אם נקבל את הטענה של זעירא, לא נשאר שום אלמנט הפתעה למצרים ובכלל איזו מוטיבציה היתה להם למכור את כל סודותיהם בצורה כל כך עמוקה? פשוט הזוי שיטענו כי מדובר בסוכן כפול כשאין שום אלמנטים של שקר או הסוואה במידע שהועבר לישראל. רק טיפשות וגאוותנות מעוורת עמדו בפניננו.
הספר מתייחס גם למאבק המתוקשר של צבי זמיר ראש המוסד דאז להביא את אלי זעירא לדין וגם לעימות ולתביעת הדיבה שתבע אלי זעירא את צבי זמיר. בעקבות התביעה קבע הבורר השופט תיאודור אור:
"התמונה המצטיירת על סמך כל האמור לעיל היא שבהזדמנויות שונות חשף התובע [זעירא] את זהות הסוכן. במהדורה הראשונה של ספרו, ב־1993, לבשה החשיפה צורה של פיזור פרטים אשר היה בהם להוביל יודעי וחוקרי דבר, וביניהם עיתונאים וסופרים, אל זהות הסוכן. בשנת 1999 הוא חשף את שמו לכהנא ולרונן [ברגמן]. במאי 2002 הוא חשף את זהות הסוכן להווארד בלום בנסיבות המתוארות בפסקאות 23–28 לעיל. ד"ר ברגמן חשף מפורשות את שמו של הסוכן בריאיון לעיתון מצרי בדצמבר 2002. בספר שהוציא באוקטובר 2002 פירסם רמזים ברורים לזהות הסוכן. בחשיפה זו הסתמך ד"ר ברגמן, בין היתר, על המהדורה הראשונה של ספרו של התובע, וכן על תגובתו של רמי טל בשיחה שהיתה לו עמו, ובה עלה עניין שמו של הסוכן. רמי טל הינו, כזכור, עורך ספרו של התובע בשתי מהדורותיו. בשנת 2004 בריאיון טלוויזיוני ובמהדורה השנייה של ספרו, נקב התובע בשמו המפורש של הסוכן."
ממש מחפיר.
מחפיר ומבזה שדמות כל כך בכירה במודיעין הישראלי עשתה לעצמה דין ופעלה כנגד החוקים והקוד המקצועי. התביישתי בהתחשב בכך שלפי המידע שקיים כיום, המלאך עוד היה סוכן פעיל בשנות החשיפה. התביישתי כי תרומתו למדינת ישראל היתה בלתי תסולא בפז. לפחות הוא היה ג'נטלמן ועמד בכל התחייבויותיו ובהבטחותיו למוסד.
התביישתי שלא הצלחנו להגן עליו וכחודש מפירסום פסק הבוררות הוא נזרק אל מותו. התביישתי שזו הכרת התודה של הישראלים שגזרו עליו כליה במקום לעצור את הסחף. כאב לי שהעמידו אותו במצב כל כך גרוע מול הקהילה שלו, מול עמו, מול הפטריוטיזם שלו, מול בני משפחתו ואז כשהשתמש בטיעון המגומגם שהוא לא היה סוכן כפול ושהוא היה פטריוט הם השתמשו בכך נגדו כאילו נותר לאדם משהו בחייו אחרי שהרסו אותו באופן כל כך שיטתי מול העולם והכל בשל אגו וקטנוניות, חוסר יכולת לקבל אחריות ונסיון להתנער ממנה.
אני רק מקווה שהופקו הלקחים מהמקרה הזה אם כי אני לא אופטימית. ספר מרתק פשוט תקראו זו הצדעת האמון והתודה למלאך שגם בזכותו מדינת ישראל הצליחה לשמור על הגולן.
המלאך/ אורי בר-יוסף
הוצאת כנרת זמורה דביר, 2018, 480 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
