Please scroll down for an English review.
בשבועיים האחרונים, כשהעברתי מערכת לייצור, חייתי בתוך העלילה המוכרת של החיים בפיתוח: טרפת שלא נגמרת. בתוך הרעש הזה חיפשתי שקט בספרו של אריק צ'רניאק, “המיליון הראשון הכי כואב”. קיוויתי למצוא שם הד למציאות שאני מכירה, אולי אפילו קתרזיס. במקום זה קיבלתי שיעור במכניקה של אשליות.
ההבטחה על הנייר מבריקה: תום סילבר, יזם שצבר בעיקר כישלונות, פוגש את ד"ר סופי איינהורן, מדענית שפיזיקה קוונטית עבורה היא שליחות. הם מקימים סטארט־אפ למחשוב קוונטי. זו נוסחה מנצחת לכאורה: יזם רעב, מדענית מבריקה ומשקיע תימהוני שחוזר לזירת הפשע. יש כאן פוטנציאל למתח ולאקשן, וגם פוטנציאל לסאטירה על עולם שבו מצגת יפה שווה יותר ממוצר עובד.
בפועל, הספר חולה בדיוק במחלות שהוא מתיימר לאבחן. בהייטק קוראים לזה Vaporware, מוצר עשן: משהו שנראה מצוין במצגת, אבל לא קיים כשצריך לעבוד. זה Vaporware ספרותי. הוא מוכר “הייטק־מתח” בלי לבנות מתח. הוא מוכר “מוסר” ונוטש את השאלות ברגע שהן דורשות הכרעה. ומה שכן מגיע, באופן די עקבי, זו אהבה בשקל וחצי, וי על רגש במקום כימיה.
הספר מתרוצץ בין חדרים עם קירות זכוכית ושמות פרקים מפוצצים, ומשאיר תחושה מוכרת מדי: פגישת פיץ' שבה כולם מדברים מהר, רק כדי שלא יהיה זמן לשאול מה בעצם מוכרים כאן. החלקים לא מתלכדים. הזוגיות, המרוץ לכסף והאקוסיסטם הדורסני לא נבנים יחד, הם פשוט מתחלפים. כשמגיעים לצומת החלטה כואב, המצלמה זזה. הספר לא מפתח מוצר, הוא שולח עדכוני גרסה על דמויות שכבר הבנו.
גם בדירוגים רואים את הפיצול: מי שבא לפנטזיית אקזיט נהנה. מי שבא לספרות מרגיש שעבדו עליו.
ואולי השטיחות אינה כישלון. אולי זו התאמה.
בעולם שמתרגל לחיות בתוך מצגות והבטחות לעתיד, ספר שנראה כמו “קנבה” הוא תיאור נאמן מדי. לא עומק, אלא כותרות. לא דמויות, אלא פלקטים שזזים לפי דרישת השוק. אם זה מופרך, זה מפני שהמרדף אחרי המיליון הראשון מופרך מיסודו.
זה ספר שממלא זמן. הוא לא ממלא מחשבה. אל תמכרו לי אותו כספרות שתשרוד מעבר לרבעון. הכאב של המיליון הראשון לא יושב בכסף. הוא יושב בכמות ההעמדות פנים שנדרשת כדי להגיע אליו, ובמחיר האמת שמשלמים בדרך, כולל כשהופכים את זה לסיפור.
המיליון הראשון הכי כואב/ אריק צ'רניאק
הוצאת ידיעות ספרים, 2025, 304 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The First Million Hurts the Most / Erik Cherniak
A Lesson in the Mechanics of Illusion
Over the last two weeks, while pushing a system into production, I was living inside the familiar plot of life in development: a frenzy with no end. In that noise, I went looking for quiet in Erik Cherniak’s The First Million Hurts the Most. I expected an echo of a world I know, maybe even catharsis. What I got instead was a lesson in the mechanics of illusion.
The promise on paper is glossy. Tom Silver, an entrepreneur with a résumé mostly made of failures, meets Dr. Sophie Einhorn, a scientist for whom quantum physics is a vocation. They launch a quantum computing startup. It reads like a winning formula: a hungry founder, a brilliant researcher, and an eccentric investor returning to the scene of an old loss. There’s room here for tension, for pace, even for satire, in a world where a polished deck often outranks a working product.
In practice, the book suffers from the very illnesses it pretends to diagnose. In tech, we call it vaporware: something that looks perfect in a pitch and vanishes the moment real work begins. This is literary vaporware. It sells “tech thriller” without building suspense. It sells “morality” and drops the questions the second they demand a decision. What reliably shows up is romance at a bargain price: a checkmark for emotion instead of chemistry.
The story keeps sprinting through glass-walled rooms and inflated job titles, leaving a feeling that’s too familiar: a pitch meeting where everyone talks fast, so nobody has time to ask what’s actually being sold. The parts never fuse. The relationship, the race for money, and the bruising ecosystem don’t build together. They take turns. Every time a painful crossroads appears, the camera slides away. The book doesn’t develop a product. It ships version updates on characters the reader already understands.
Even the ratings reflect the split. Readers who came for an exit fantasy are satisfied. Readers who came for literature feel conned.
Maybe the flatness isn’t a failure. Maybe it’s alignment.
In a world trained to live inside decks and future promises, a book that reads like a “canvas” is almost too faithful. Not depth, but headlines. Not characters, but cutouts that move when the market demands it. If the plot feels implausible, that’s because the chase for the first million is implausible at its core.
This book fills time. It doesn’t fill thought. Don’t sell it to me as literature that outlives a quarter. The pain of the first million isn’t in the money. It’s in the volume of performance required to reach it, and in the price paid in truth along the way, including when the whole thing is turned into a story.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
