​

​Please scroll down for an English review.

מולי גריי, באמצע שנות ה- 20 לחייה. היא חדרנית בבית מלון, ששואפת להחזיר את הסוויטות למצבן “הבתולי” ולהצטיין בעבודתה. היא אינה מבינה מצבים חברתיים, היא תמימה והיא שואפת לרצות. כל אלה מסבכים אותה לא אחת בפרשיות שונות. לאחר שסבתא שלה, שגידלה אותה נפטרה מסרטן, היא חייה בגפה בדירה שכורה, ומתמודדת באומץ עם קשיים כלכליים, זאת לאחר שהבן זוג היחיד שהיה לה אי פעם, רוקן את הקופה.

כאשר מולי מוצאת את גופתו של מר בלאק העשיר בסוויטה שאותה היא אמורה להחזיר “למצבה הבתולי”, היא נקלעת לזירה של כוחות חזקים ממנה. לפתע היא מוצאת את עצמה חשודה מרכזית ברצח, ושותפה לסחר בסמים.

אהבתי את הסיפור ובמיוחד את דמותה של מולי. מהקריאה ברור שמולי נמצאת על הספקטרום והיא מאוד מתקשה להכיל מצבים ואירועים שהיא לא מורגלת בהם.

דרך עינייה לומדים על האופי האנושי, בעיקר על מגרעותיו. על רישעות, אכזריות וניצול. מולי היא שק חבטות, מושא ללעג, לרישעות ולניצול של חבריה לעבודה שרואים בה יצור מוזר. מולי מסרבת לקבל את הרוע האנושי והיא נותרת אופטימית בדרכה עד סוף הסיפור.

“אני חוזרת לאיטי לדירה. מוזר שכשנמצאים בלחץ, קשה להעריך את הדברים הקטנים שיכולים לרומם את הרוח — שיר הערש של הציפורים רגע לפני שהן נרדמות, צבע המרשמלו של השמיים כשהשמש שוקעת ומתקרבים הביתה; אבל בניגוד לכל שאר הימים בחודשים האחרונים, כשאפתח את הדלת אמצא שם חברים שמחכים לי. זאת הפעם הראשונה מאז שסבתא מתה, שאני חשה תקווה. הכול יהיה בסדר בסוף. ואם משהו לא בסדר, סימן שזה לא הסוף.”

השאיפה של מולי לניקיון יכולה להתפרש גם במובן המטאפורי הפנימי. על רקע השאיפה הזו, בולטים אי המוסריות וחוסר ניקיון הכפיים של הדמויות השונות שסובבות אותה. החל מהמפקחת על עובדות הניקיון במלון שגונבת את הטיפים של הבחורות בתואנה שהיא מבצעת בדיקת נאותות וכלה בחוקרת שמגבשת דעה קדומה על מולי ועושה לה עוולות גדולות על סמך התרשמותה ממנה וללא שום ראיות.

פרשיית המסתורין פחות מאתגרת את התאים ומלכתחילה הפתרון ברור. גם הסיום של הפרשייה קצת הזויי שלא לאמר בדיוני.

אהבתי את דמותה של מולי בעיקר את הדיאלוג הפנימי שלה ובוודאי אמשיך לספר הבא בסידרה אם יתורגם.

משפט על הקריינות, דווקא במקרה הזה האינפופים והקיטועים בקריינות שהיא במקצב שלא תמיד תואם את הנדרש ולפעמים מושך את המילים של יעל אהרונוב עבדו היטב. אבל זו לא הקריינות המשובחת ביותר שהיה ניתן להצמיד לספר הזה.

Molly the Maid #1

---

Meet Molly Gray, a young woman in her mid-20s who works as a chambermaid in a hotel. She is highly committed to her job and always strives to return the suites to their pristine condition. However, her lack of social skills, innocence, and eagerness to please others often complicate her affairs. After her grandmother, who raised her, passed away from cancer, Molly was in a difficult situation. She now lives in a rented apartment and faces financial difficulties after the only partner she ever had emptied her account. Despite these challenges, Molly remains determined and brave in the face of adversity.

When Molly discovers the body of wealthy Mr. Black in the suite she is tasked with restoring to its pristine condition; she finds herself entangled in forces beyond her control. Unexpectedly, she discovers that she has become the main person of interest in a homicide investigation and is also implicated in a drug trafficking scheme.

I enjoyed the story, particularly Molly’s character. Molly is on the autism spectrum, making it difficult to adjust to unfamiliar situations and events.

The story’s protagonist, Molly, offers a unique perspective on human nature, particularly its flawed form. We see through her eyes the wickedness, cruelty, and exploitation that exist in the world. Despite being the target of constant ridicule and exploitation by her colleagues, who view her as an oddity, Molly refuses to succumb to the negative aspects of human behavior. She remains optimistic and faithful to her beliefs throughout the story.

Molly’s desire for cleanliness can be interpreted metaphorically as well as literally. Against this backdrop, the immorality and impurity of the hands of the characters surrounding her become more apparent. For instance, the hotel’s cleaning supervisor steals the girls’ tips under the guise of conducting due diligence. Similarly, the investigator forms a biased view of Molly and unjustly persecutes her based on her impressions without any evidence to support her actions.

The solution to the mystery is clear from the beginning, making it less challenging for the brain cells. The ending is also quite bizarre, if not fictional.

Although I enjoyed the book, Molly’s character stood out to me the most due to her engaging inner dialogue, and I look forward to reading the next book in the series if it is translated.

The inflections and interruptions in Yael Aharonov’s narration, which are not always in sync with the requirements, work well. However, it is not the best possible narration for this book.