רומן היסטורי מעניין בגלל האופן שבו מתוארים חיי היהודים במצרים של תחילת המאה ה20.

הפרקים נעים בין ההווה לעבר ומסופרים משתי נקודות מבט: בהווה נקודת המבט של ליאורה, דתיה מסורתית שהתחתנה עם בחור חילוני שחזר בתשובה. הם גרים בהתנחלות וככל שהוא מתהדק באמונתו היא הולכת ונסוגה.

נקודת המבט השניה היא של ג’ולייט, אחותו הנעלמת של סבא. ג’ולייט שמופיעה בהלווית סבתא מרסל פותחת תיבת פנדורה של סודות שהיו טמונים במשך עשרות שנים. ליאורה שמתעקשת להיפגש עם ג’ולייט וללמוד ממנה על העבר המשפחתי, מגלה לתדהמתה על שתי אחיותיו של סבה. היא לומדת על חייהם במצרים ועל העליה לארץ ישראל.

הספר כתוב היטב אבל הפריעו לי שתי נקודות שאחת מהן מהותית:

אתחיל מתיאור הבעיה שפחות מהותית – סיפור המסגרת, חייה של ליאורה ומערכת יחסיה עם בעלה המתהדק בדתו אינה מענין. ככלל היה ניתן להימנע מההתעסקות המרובה בזוגיות שלהם כי היא לא לב העיניין ואינה תורמת לעלילה המרכזית.

הרבה ספרים נכתבים בשיטת הבבושקה, סיפור מסגרת שבתוכו סיפור מעמיק יותר. הספרים הטובים באמת מצמצמים עד דק את סיפור המסגרת. סופרים מוכשרים מצליחים להתחיל בסיפור המסגרת ולחזור אליו רק בסוף העלילה כשהם קושרים את שתי העלילות.

וזה מוביל אותי לנקודה השניה שהפריעה לי והיא הבעיה המהותית, ההתעקשות לסגור את העלילה והטיסה לקהיר. איכשהו ההתעקשות הזו מורידה מעוצמת הסיפור.

סך הכל ספר ביכורים מוצלח מאוד ולהבנתי הוא גם מבוסס על סיפור משפחתי של הסופרת ומרגישים את העומק של הרגש.

הציון המדוייק של הספר 3.5 כוכבים, עיגלתי בשל העובדה שמדובר בספר ביכורים שבאמת כתוב היטב.

---