מיקה, אדריכלית וגרושה עם שתי בנות, בעשור הרביעי לחייה מוזמנת לפגישת מחזור. היא אינה הולכת לפגישה, אבל מספר ימים לאחר הפגישה שלא נכחה בה, היא מקבלת לתא המייל שלה הודעה מתעניינת מדן שלמד איתה בכיתה.

מיקה, שזוכרת את דן כבחור נאה, גולש וחביב הבנות, אינה ממהרת לשתף פעולה עם דן. היא לא מעוניינת בקשר עם דן, חייה נמצאים מליון שנות אור מאותה נערה צעירה שהיתה, והיא עונה לו בצורה מאוד מסוייגת, מה שגורם לדן להסתקרן ולכתוב לה שוב.

וכך מתחילה להתפתח בין מיקה לדן מערכת יחסים שבתחילה מתנהלת במיילים ולאחר מכן עוברת למציאות.

סיפור חייהם של מיקה ודן עולה מתוך ההתכתבויות ומתוך השיגרה שבין ההתכתבויות. קשר המיילים הזה, צומח לידידות, חברות ואז אהבה.

למרות שמלכתחילה ברור שמיקה נכה פיזית, לא ברור מה מהות הנכות ומה הוביל אליה והפרטים נחשפים במהלך ההתכתבויות שלה עם דן. ככלל, אחת מנקודות החולשה של הספר היא שאין איזון בין ההתכתבויות המעניינות והמסקרנות ובין השיגרה של הדמויות, שכשמה היא שיגרה שכולנו מכירים.

נקודת חולשה נוספת היא הדמות של מיקה: מצד אחד מדובר באישה חזקה שעברה טראומה קיצונית שהוחמרה עם גירושיה. מצד שני, היא מצטיירת ברוב פרקי הספר כדמות מרירה, מתוסכלת וסגורה שמתבצרת בתחושות שלה ובהתנגדות לדן. לא הצלחתי להבין איך דן הסכים להמשיך את הקשר איתה ומה הוא מצא במיילים שלה שכל כך משך אותו אליה.

נקודת חולשה אחרונה, שמדובר בסוג של פנטזיה. הנושא שבמרכז הספר, ההתמודדות עם הנכות ועם הדימוי העצמי, חשוב.

אבל seriously הסופרת רוקחת כאן מרקחת פנטזיונרית ברמות:

נניח שהצלחתי לבלוע את זוג החברים הגאים, שמבקרים אותה ותומכים בה. נניח שהצלחתי להבין את מקור המשיכה שלו. עיצבן אותי שרק אחרי שהיא ראתה את התמונה שלו היא מתחילה להיפתח אליו. אם הדמות של דן היתה גבר ממוצע בשנות ה 40 שלו, עם כרס קטנה והתחלה של נסיגת שיער הוא לא היה מספיק להרוס את חומת ברלין סביב הלב של מיקה? הוא צריך להיות גבוה, עם עיניים ירוקות, SIX PACK בבטן ושיער בלונדיני בכדי לחצוב את חומות ליבה ?

גם התיאור של דן, מינימום דוגמן תחתונים של קלווין קליין, תלוש מהמציאות. לפני מספר שנים נכחתי בפגישת מחזור ואף אחד מהגברברים שם לא התחיל להתקרב לתיאור שהסופרת מרביצה על דן. באופן כללי, גברים נורמאליים, בחיים המציאותיים, שעוברים דבר אחד או שנים בחיים שלהם נראים בסדר במקרה הטוב (בהתחשב בכרס ובמצב ההתקרחות) ובמקרה הרע די מסמורטטים.

לא הצלחתי להבין למה בכלל הסופרת חושבת שגבר בן 40 גולש, חטוב וכריזמטי, מנהל מועדון גלישה ופאב, שלא נישא במשך כל השנים ונראה בשנות ה- 20 שלו, יכניס את עצמו למערכת יחסים עם גרושה, אם לשתי בנות, בעלת מוגבלויות לא פשוטות. לא סתם מיקה מתקשה להאמין בכך. גם אני התקשתי להאמין בכך.

בסוף אחרי כל הקשיים, כל העליות והמורדות, לאיזו מסקנה מוביל הספר? שאם נחכה מספיק זמן יגיע אביר, חתיך והמסוקס על גלשן לבן…?