​הס​​פר השני בסידרת בית סלאו ממשיך בתנופה אל פרשיית המסתורין הבאה. רק חבל שביצוע האודיו שרכשתי מאפליקציית עברית באיכות כל כך נמוכה שזה ממש הרס לי את ההנאה.

חבורת סוכנים חשאיים בריטים של בית סלאו, עסוקים במשימות אפרוריות וחסרות גוון. גם אחרי שהצליחו בפתרון הפרשייה שבספר הראשון, הם לא זוכים לכבוד ועדין נמצאים בגולה הדוויה של הסוכנים החשאיים שפישלו.

כאשר נמצאת גופתו של דיקי בואו, סוכן זוטר שהועסק בשנות ה 80 ע”י סוכנות הביון הבריטית, כולם חושבים שהוא מת מדום לב, חוץ מג’קסון לאמב, המנהיג גס הרוח, המוזנח והפלצן (לא בשאלה. הסופר משקיע לא פחות בתיאור הנפיחות של לאמב ואולי אף יותר) של הסוסים האיטיים.

דיקי בואו עבד בשירות כרוח שנועדה להטעות את הביון הרוסי. כמחווה לסוכן שהכיר, יוצא ג’קסון לאמב להתחכות אחר דרכו האחרונה של דיקי ומוצא את הסלולרי שלו שבו ישנה רק הודעת טקסט אחת שלא נשלחה: “ציקדות”. לאמב שמכיר את ה”ציקדות” כארגון של סוכנים חשאים רוסיים שהופעל ע”י רב המרגלים הרוסי פופוב, מגייס את הסוסים של בית סלאו לאתר את פופוב.

פופוב עצמו הוא דמות אגדית שמעולם לא נראתה עד כדי כך שבביון הבריטי בטוחים שהוא רוח שהמציא הביון הרוסי בכדי להטעות אותם. האומנם כך?

אט אט נחשפת רשת קורים ואינטריגות שבתוכה נאלץ לאמב לפלס את דרכו תוך שהוא מגן על הצוות שלו.

הכתיבה משעשעת ואירונית.מיק הרון לא מפספס שום הזדמנות להגחיך את השירות החשאי הבריטי והוא עושה את זה בחן ובאומנות:

“לאמב פנה אל מולי דוראן. “מה פתאום שמו אותך במשמרת הלילה?” “כדי שלא אפחיד את הצעירים. הם מסתכלים עליי, רואים מה צופן להם העתיד ובורחים לעבוד בסיטי במקום.”

עוד דוגמא –

“היא צחקה שוב, והצליל רפרף כפרפר בין הכונניות. “תמיד תהיתי לגביך, אתה יודע. אם תערוק אל האויב.” לאמב נראה פגוע. “לסי־איי־אֵיי?” “התכוונתי למגזר הפרטי.” “אה.” הוא השפיל מבט לרגע, הציץ אל חולצתו המוכתמת שהשתרבבה מהמכנסיים, אל הנעליים השחוקות והחנות הפתוחה, ונראה שהתענג על רגע של מודעות. “לא נראה לי שאתקבל שם בזרועות פתוחות.” לא שטרח לסגור את הרוכסן”

הדמות של לאמב כל כך אקסצנטרית וולגרית שזה מגוחך שאיזה אירגון ממשלתי יחזיק עובד כזה, ובכל זאת ולמרות שהוגלה אל בית סלאו, פעם אחר פעם הוא מוכיח את תושייתו ואת היכולת שלו.

הספר די קופצני וכאוטי. הפרקים עוברים בין אירועים ודמויות שונות והסופר מלהטט במומחיות בין הקווים השונים של העלילה.

“”אריות מתים,” אמרה מולי. “מה איתם?” “זה משחק ילדים. אתה מעמיד פני מת. שוכב בלי לזוז.” “מה קורה כשהמשחק נגמר?” שאל לאמב. “אה,” אמרה. “אני מתארת לעצמי שאז מתחיל הבלגן.”

לצערי באמת, הביצוע באודיו של עברית ירוד עד בלתי אפשרי. התלבטתי אם לרכוש אותו, כי מניסיוני הסיכויים באפליקציית עיברית ליפול על ביצוע רע עד גרוע.

וכן, הם לא הכזיבו. גם הביצוע לבית סלאו היה רע לתפארת. 

הקריין נכשל פעם אחר פעם בהגיית מילים שונות. הוא אפילו לא מבצע פאוזה כשהוא עובר לאירוע או דמות אחרת והכל נקרא ברצף אחד. ישנם קטעים שנראה שהוא מתגבר על המכשולים אבל אז שוב, הביצוע מתדרדר. חבל. כי הביצוע באודיו של סטוריטל היה משובח ומגיע לספר הזה יותר.

בית סלאו 2#

דף הסידרה –

בית סלאו