לספר “אדם וסופי” הגעתי לאחר שקראתי את ספרו “אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו” והתרשמתי ממנו עמוקות. כנראה שזה נכון לגבי חלק מהסופרים שהם כמו יין שמשתבח עם השנים. ב”אדם וסופי” ניתן להבחין בניצוצות הכישרון של איצקוביץ. אבל הם מגיעים לשיאם בספרו האחרון שמאפשר לו מרחב תימרון ותנועה.

“אדם וסופי” הוא מעין תעלומה בלשית המבקשת להתפענח באמצעות מערכות יחסים של הדמויות המרכזיות המאכלסות אותה:

אדם שלוסר, צלם מפורסם נמצא ירוי לצד חברו המת, זהר מלאכי, במחסן נטוש. אירועי הירי והרצח יפוענחו במהלך הספר ויבואו לידי פתרונם – אני מרשה לעצמי לציין – הלא מספק, בחלק האחרון של הספר.

מערכות יחסיו של אדם עם סופי, אישתו בנפרד, עם זהר מלאכי ועם אביו וחברו האילם של אביו (מנחם וארתור המתגוררים יחדיו) הן עמוד השידרה ממנו יתפצלו ענפי הקשרים השונים של הדמויות השונות:

סופי עם אביה ועם אימה שנפטרה. סופי עם בן זוגה החדש אמיר, שהוא גנן במקצועו. והוא בתורו על מערכות יחסיו עם גרושתו. זהר מלאכי, על יחסיו עם משפחתו. סופי על מערכת יחסיה עם מנחם ואתור והם בתורם עם מערכות היחסים שלהם עם הנשים בחייהם.

וגם לבלש החוקר את תעלומת ניסיון ההתנקשות באדם והרצח של זהר מלאכי, ישנן מערכות יחסים עם סופי, עם אדם ואפילו עם אמיר.

וכל הסבך הזה של יחסים מתפענח במספר קולות ובמספר עלילות במקביל.

אין ספק שהספר מאוד אמביציוזי: הוא עוסק במלחמה וההשלכות שלה על נפש האדם. הוא עוסק בהתמכרות לפורנוגרפיה של המוות. הוא עוסק במזרחיים ואשכנזים. הוא עוסק באהבה. בזוגיות. בחיי נישואים. והוא עוסק גם בשואה.

פפפפפףףףףף, זה מתיש. זה מורכב ולמרות שבאמת יש פנינים בספר, ויש בו קווי עלילה שמאוד אהבתי, העומס הוא כמעט בלתי נסבל.

באף אחת מהעלילות האלה לא רוויתי נחת: בעיקר לא מפתרון התעלומה הבלשית, שהוא לא באמת פתרון, הוא סוג של פתרון שנמסר לקורא רק כדי לסגור קצוות. ולא מחוסר ההחלטיות של סופי במערכת יחסיה עם אדם והבחירה שלה באמיר, שנראיתה לי לא טבעית. מלאכותית. אמיר, שנתפס אצלי כטיפוס מקריפ לחלוטין.

לצערי זה סוג הספרים של תפסת מרובה לא תפסת.

דווקא הקריינית היתה מצויינת, ואילולי בעיות שהופיעו בקובץ האודיו, בוודאי הייתי מעניקה לאודיו 4 כוכבים או אפילו 4 וחצי.

אני לא מצליחה להבין למה אין בקרת איכות על המוצר? למה הזילזול הזה שלוקחים קבצים מן המוכן שהוקלטו בעבר ולא עושים עליהם בקרת איכות – כמו בדקה 13:42:49 בו הקריינית אומרת למישהו משהו שלא ברצף העלילתי, או העובדה שבדקה 6:31:29 הקריינית מודיעה שמדובר בסוף תקליטור 1 ומנחה את משתמשי הקובץ הדיגיטלי להכניס את התקליטור בעדינות לאריזה. פשוט נבצר מבינתי הזילזול הזה.