מייזי, אם חד הורית, חייה עם בתה בת ה 12, אלה בקנזס. היא לא בקשר הדוק עם הוריה ולמעשה בשלוש שנים האחרונות לא ביקרה אותם בוושינגטון.
מייזי חשה שאימה מאוכזבת מהדרך שלה בחיים ושלעולם לא תצליח לעמוד בדרישותיה.
עולמה של מייזי מתהפך עליך כשיום אחד אלה עונה לטלפון ומסתבר שאימא שלה נמצאת בקומה ואביה המבולבל מואשם בהזנחה וחבלה.
מייזי ממהרת לוושינגטון כדי לסייע לאביה ולהיפרד מאימא שלה רק כדי לגלות סבך של סודות שאופפים את משפחתה.
הספר נע בין זווית הראיה של מספר יודע כל ומייזי ובין יומניה של אימא של מייזי.
בהתחלה הדמות של מייזי עיצבנה אותי. היא מאוד רופסת, לא החלטית ונותנת לאלה לקבל החלטות במקומה ולהיות נוכחת בסיטואציות שבהחלט לא נועדו לילדה בת 12.
אבל ככל שהעלילה נפתחת והספר מתקדם הצלחתי לגלות כלפיה אמפטיה ולהישאב לעלילה שרובה ככולה עוסקת בהתעללות ואלימות במשפחה. ישנן מספר סצנות שהן עוכרות שלווה, מטרידות ומזעזעות.
מאידך גם יש בספר חרטה, סליחה והשלמה וגם הזדמנויות שניות. כך שהספר מספק רגעי נחמה.
בחלק הראשון של הספר הסופרת עוד מתחרבשת עם קו העלילה שלפיו אביה של מייזי לכאורה התעלל והזניח את אמה. קו עלילה חלש ולא אמין שאם היתה ממשיכה בו לא הייתי מעניקה לספר אפילו 2 כוכבים.
לשימחתי קו עלילה זה ננטש והיא מפתחת קווי עלילה מעניינים יותר, בשלים יותר ומסקרנים שאותם לא אחשוף כי הם לב הספר.
בחלק האחרון של הספר הן העלילה והן הכתיבה מגיעות לבשלות שלא קיימת בחלק הראשון של הספר והחלק הזה מרגש עד דמעות.
לכן למרות אי שביעות רצוני מהרבע הראשון של הספר, לדעתי הרבע האחרון מפצה ויותר ומצדיק את 4 הכוכבים שנתתי לו.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
