There’s Something about Merry/ Codi Hall

​Please scroll down for an English review.

There’s Something about Merry אמור להיות רום־קום חג מולד קליל ומקסים, אבל בפועל הוא מרגיש כמו מטלה עונתית שנמרחה הרבה מעבר לסבלנות הסבירה. במקום הומור, חום או כימיה, קיבלתי עלילה מקרטעת, דמויות ילדותיות וטוויסט מיותר שלא מצדיק אפילו עמוד אחד נוסף.

There’s Something about Merry הוא החלק השני בסדרת Mistletoe Romance. לא קראתי את הראשון, ובהתחשב בשיעמומון המוחלט שקיבלתי כאן, אני מודה על כך בכל יום. לא הרגשתי שחסר לי משהו, חוץ מאולי הזמן האבוד שאף אחד לא יחזיר לי.

העלילה, אם אפשר לקרוא לה ככה, עוקבת אחרי מרי וקלארק. מרי רוצה לנהל את חוות עצי חג המולד של המשפחה, אבל אבא שלה לא סומך עליה, והספר לא נותן סיבה אחת להאמין שכן צריך לסמוך עליה. מרי כתובה כמו נערה בגיל ההתבגרות, ובמקום לייצר מתח רומנטי הספר שולף טרופ לעוס של “בואו נדבר באפליקציה בלי לדעת מי זה”. כשהם סוף סוף נפגשים פנים אל פנים, זה לא רומנטי, זה בעיקר מביך.

הפתיחה כל כך מייגעת, כאוטית ועמוסה בפרטי רקע מיותרים, שנרדמתי פעמיים. וזו לא הגזמה. במקום להרים את הסיפור, הספר מעמיס מילים שלא מקדמות כלום.

ואם זה לא הספיק לכם, מגיע השליש האחרון. הספר מכניס טוויסט תלוש עם חזרתה של אמא של ג׳ייס, הבן של קלארק. אפשר היה לחתוך את זה החוצה בלי שום הבדל. זה לא מקדם את מערכת היחסים בין מרי וקלארק במילימטר. זה מרגיש כמו ניפוח.

הספר מוגדר כרום־קום חג מולד, אבל הוא פשוט מקרטע. אין בו טיפת הומור ואפס חום. הדמויות שטוחות וילדותיות, והדיאלוגים נשמעים כאילו נלקחו מתסריט של הצגת סוף שנה בבית ספר יסודי. לא הבנתי על מה ההייפ, ואין לי מושג איך הוא קיבל ציונים כל כך גבוהים בגודרידס.

עוד ספר חג מולד מיותר. חסכו מעצמכם.

There’s Something about Merry/ Codi Hall

Kindle Edition, 2021, 416 Pp

דירוג SIVI –

⭐⭐

דירוג: 2 מתוך 5.

איכות אודיו –

⭐⭐⭐⭐

דירוג: 4 מתוך 5.

Mistletoe Romance #2

There’s Something about Merry is the second installment in the Mistletoe Romance series. I have not read the first one, and after the absolute bore I got here, I am grateful for that every single day. I did not feel as though I was missing anything, except אולי the lost time no one is going to give me back.

The plot, if that is what we are calling it, follows Merry and Clark. Merry wants to run the family Christmas tree farm, but her father does not trust her, and the book gives no reason why he should. Merry is written like a sulky teenager, and instead of creating romantic tension, the novel reaches for the stale “let’s chat on an app without knowing who the other person is” trope. When they finally meet face-to-face, it is not romantic. It is mostly awkward.

The opening is so tedious, chaotic, and overloaded with unnecessary background details that I fell asleep twice. That is not an exaggeration. Instead of lifting the story, the book piles on words that move absolutely nothing forward.

And if that were not enough, the final third arrives with a completely detached twist involving the return of Jace’s mother, Clark’s son. That whole subplot could have been cut without making the slightest difference. It does not advance Merry and Clark’s relationship by even a millimeter. It feels like pure padding.

The book is marketed as a Christmas rom-com, but it barely limps along. There is not a trace of humor and absolutely no warmth. The characters are flat and childish, and the dialogue sounds as though it was lifted from a primary school end-of-year play. I do not understand the hype, and I have no idea how it ended up with such high ratings on Goodreads.

Another unnecessary Christmas book. Spare yourselves.