אגודות סתרים סיקרנו אותי תמיד. במיוחד אגודות סתרים בתקופת הנאצים כמו “שמש שחורה” אבל לא רק. הסקרנות שלי העמיקה אחרי שקראתי את ספרו של דן בראון, “צופן דה וינצ’י” וגם צפיתי בסרט שעסק בחיפוש אחר הגביע הקדוש. הספר כולל סדרת 25 הרצאות העוסקות בהיסטוריה של האגודות החשאיות. החל מהטמפלרים, האילומינטי, הבונים החופשיים וכלה זקני ציון. חלק מהאגודות שהמרצה מזכיר מתיחסות לתנועות פוליטיות או דתיות. הוא גם מתייחס לעוד סוגי ארגונים כמו ארגוני פשיעה ולאו דווקא לאגודות סתרים.

אגודות סתרים ידועות משחר ההיסטוריה האנושית. הן מבוססות על בחירה סלקטיבית של חברים, טקסים ואמונות וההררכיה ניהולית או פיקודית. אלה הם גם מוקדי המשיכה שלהן; העובדה שלא כולם יכולים להיות חברים באגודה כזו והאירועים או הפעולות החשאיות שמתרחשות בתוכן. הקורס חושף את ההיסטוריה של אגודות הסתרים. הוא גם חושף את ההשפעה של אגודות הסתרים על ההיסטוריה. אלה הם גם עקב אכילס של ההרצאות. לאורך כל הקריאה וההאזנה להרצאות חיכיתי למשהו מפתיע שיסחרר אותי. אבל הוא לא הגיע. נהפוך הוא, התיאור שהמרצה מציע לאגודות הסתרים הופך אותן ליום- יומיות, כמעט כל קבוצת אנשים שמתכנסת יכול להיחשב לאגודת סתרים. באחד הפרקים האחרונים לדוגמא הוא מתייחס לקבוצת Forever Enduring, Always Ready – FEAR, שהורכבה מיוצאי צבא ארה”ב ותכננה להפיל את הממשל בארה”ב. האם זו אגודת סתרים? לדעת המרצה כן, לדעתי פחות.

יחד עם זאת, ישנם חלקים מרתקים בחלק מההרצאות וגם אם לא מדובר באגודות סתרים, עדין המידע שהוא מציע מרתק והיה חדש עבורי.

האבירים הטמפלרים – במקרה של הטמפלרים, קשה מאוד להפריד בין עובדות לבדיון שכן הם היוו מקור בלתי נדלה להשערות ושמועות חלקן גבלו בפנטזיה. הם הופיעו לראשונה בירושלים לאחר מסע הצב הראשון. זו היתה קבוצה קטנה של אבירים, עניים, שהגנה על עולי הרגל הנוצרים. עד מהרה, הקבוצה קיבלה חסות של הכנסיה ובהתאם העושר וההשפעה שלהם גדלו. העלייה בעושר וההשפעה עוררה השערות שונות על יד נסתרת שמכוונת את דרכם. אחת מהאשמות כנגדם היתה בביצוע טקסי חניכה סודיים בלילות. רבים האמינו שהטקסים מבוצעים ע”י קוסמים ומכשפות. הקבוצה גם עוררה את קינאת המלכים בעושרם ובהשפעתם. כאשר פיליפ הרביעי מלך צרפת ירד מנכסיו, הוא החל לחפש מקורות כלכליים ופנה אל הכנסיה הקאתולית.

ראשון לשלם את המחיר היה האפיפיור בוניפאציוס השמיני שהעז לנדות אותו. המלך פיליפ הרביעי חטף את האפיפיור הזקן והכה אותו עד מוות. עושה דברו של פיליפ, הרעיל את יורשו של האפיפיור, בנדיקטוס ה-11. לאחר מכן, פיליפ כבר לא סמך על הקרדינלים ודאג להעלות על כס האפיפיור את קלמט החמישי שהיה איש שלו וגם דרג להעביר את האפיפיורות מרומא לאביניון בצרפת.

בשנה 1306 פנה פיליפ הרביעי כנגד היהודים. זו היתה חזרה גנרלית לקראת ההתקפה על הטמפלרים. פיליפ הרביעי ארגן מעצר המוני של כל יהודי הממלכה ביום אחד. לאחר מכן החרים את כספם ורכושם וזרק אותם מצרפת. כל מי שהתנגד הומת. בשנת 1307 התפנה פיליפ הרביעי לטפל בטמפלרים. אומנם המסדר היה עשיר, אולם כוחו היה בירידה. בשנת 1303 הם איבדו את אחיזתם בישראל ומפקדתם עברה לפריז. פיליפ הוציא צווים שמורים לעצור את כל הטמפלרים שנותרו, להחרים את רכושם וכספם ולגרש אותם מצרפת. המרצה מפרט את סיפור “חיסולו” של המסדר באופן מרתק ורווי עלילות משנה וטוויסטים. סופו של הסיפור שהמסדר הטמפלרי מעולם לא הושמד. עוד נשארה פתוחה שאלת האוצר שלהם. המרצה רומז שאולי הסוד האמיתי של הטמפלרים שמעולם לא היה להם אוצר ואולי בכלל היו חדלי פרעון כמו פיליפ הרביעי.

האילומינטי –   תחילתה של אגודת האילומינטי במאי 1776 אז התכנסו חמישה גברים בבוואריה. בראשם עמד פרופסור מקומי למשפט קנוני: אדם וייסהאופט  בן ה-28. בהתכנסות זו הם חנכו אגודת סתרים חדשה, אילומנטי או מסדר הנאורים. הם בחרו בשני סמלים: הראשון ינשוף, סמל החוכמה. והשני נקודה במעגל המייצגת את העין הרואה כל. לא עין האלוהים, אלא זו של ישות על מסתורית שהמסדר נענה לה.וייסהאופט שאף ללא פחות מסדר עולמי חדש שכינונו יתהווה במהפכה עולמית שתוביל ליצירת רפובליקה אוניברסלית. חזונו הצריך את חיסול הנצרות וכל צורות דת אחרות והשמדת כל הממשלות. הסדר החדש יוביל לשיחרור מכל ריסון חברתי, מוסרי ודתי ויכלול שוויון מוחלט ואחווה חברתית. אמונה טפלה דתית תוחלף באתאיזם להמונים ובסוג של פנתיאיזם נאור למעמדות הגבוהים. “קומוניזם של סחורות” ישלוט בכלכלה. האליטה הנאורה המיטיבה – האילומינטי – תמלוך על גן העדן הארצי הזה.

למרות שאדם וייסהאופט לא הצליח להגשים את חזונו (בשנת 1777 הוא הצטרף לבונים החופשיים וקרא לכל האילומנטי לעשות כמותו) ואגודת הסתרים דעכה בלחץ השלטון והכנסיה, הרעיון של אילומינטיס המשיך לשגשג בתרבות הפופולארית. לאגודת הסתרים היתה השפעה על הספרות במיוחד על ספרות גותית (ישנם הטוענים שבעלה של מרי שלי – פרסי ביש שלי – היה מוקסם מהאילומנטי ושהיצירה “פרנקנשטיין” היא מחווה לייצירת האילומינטי). ג’יין אוסטן מזכירה את האילומינטי למחצה בצחוק במנזר נורת’נג’ר. הם מופיעים ב”מלחמה ושלום” של טולסטוי, כמו גם ביצירות של סופרים עכשוויים, כמו אומברטו אקו (“המטוטלת של פוקו” משנת 1988, עוסק בכל מיני אגודות סודיות, כולל האילומינטי והרוזיקרוסים) ודן בראון (ספרו “מלאכים ושדים” שיצא בשנת 2000 היה רק הקדמה ל”צופן דה וינצ’י” שפורסם ב 2003 שעוסק במזימה לכאורה של צו האילומינטי להשמיד את אויביי הכנסייה הקתולית על ידי שימוש באנטי-חומר כדי לפוצץ את הוותיקן בזמן שהבחירות לאפיפיור מתקיימות. על פי ספריו של דן בראון, תנועת האילומינטי נוסדה על ידי גלילאו גליליי ואחרים, כתגובה נאורה לרדיפה מצד הכנסייה הקתולית.)

הפרוטוקולים של זקני ציון – החלק שעסק בפרוטוקולים של זקני ציון סיקרן אותי במיוחד. היום אנחנו יודעים שמקורם של הפרוטוקולים בעלילת דם אנטישמית. סיקרנה אותי הדרך שבה המרצה יקשור את הפרוטוקולים של זקני ציון לנושא ההרצאות “אגודות סתרים”.

מקורו של המסמך המזיק ביותר בהיסטוריה המודרנית נותר בגדר תעלומה. קראתי בוויקיפדיה בעברית שיש טענה שהרכבת הספר מיוחסת ל”אוכרנקה” המשטרה החשאית של הצאר הרוסי. יחד עם זאת, הטענה הזאת מקעקעת את עצמה מעצם המשך הערך שטוען כי הפרקים נכתבו בתקופות שונות ע”י אנשים שונים. המרצה מתייחס לכך וטוען שהחוקרים שמאמינים בכך, מסתמכים על מקורות לא אמינים שמהדהדים את השקרים של מקורות מפוקפקים. הוא גם מנמק את ההסתייגויות שלו בצורה ששיכנעה אותי.

הפרוטוקולים מתיימרים להיות תיעוד של שאיפות השליטה העולמית של אגודת סתרים יהודית בשם “זקני ציון”.

בעוד שהאנטישמיות טרום פירסום הפרוטוקולים, רדפה את היהודים בשל השונות הדתית , כלומר שאינם נוצרים, הפרוטוקולים של זקני ציון נתנו את ההצדקה להשמדתם. הם הגדירו את היהודים כמפלצות המתכננות לשעבד את האנושות. היהודים הפכו לאיום ממשי ממנו ניתן להתפטר רק ע”י הכחדה.

מאז פירסום הפרוטוקולים של זיקני ציון, הם זכו למעמד כמעט מיתי בקרב שונאי יהודים. גם היום, מאה שנים לאחר חשיפת השקרים שבבסיסו, הספר משמש עדין להצדקת אנטישמיות ואנטי ציוניות. אומנם מעולם לא היתה קיימת אגודת סתרים בשם “זקני ציון”, אבל שמחתי שהמרצה שילב בהרצאה את הפרק היחודי הזה שמלמד על הפסיכולוגיה האנושית, על הפחד מהאחר ועל האופן שבו דמוניזציה תופסת אחיזה לאורך שנים רבות.

לסיכום השכלתי מהסידרת ההרצאות האלה. הייתי שמחה אם המרצה היה מתמקד פחות בפן הפוליטי ויותר באגודות סתרים ובפן הפסיכולוגי שמניע אותן.

---