זהו סיפורו של האנס קסטרופ, שמגיע לבית מרגוע בשוויץ למנוחה שכה נדרשת לו בחברת בן דודתו יואיכים.

בית המרגוע משמש להחלמה בעיקר של חולי שחפת, אבל לא רק. טיפוסים מטיפוסים שונים, באים והולכים כאשר בריאותו הגופנית וגם הנפשית של האנס קסטרופ מתדרדרת והוא ממשיך ונישאר בבית המרגוע שבע שנים שלאחריהן, הוא מצטרף למלחמת העולם ה 1 ונעלם באבק הקרבות.

אין לספר קו עלילה והוא גם לא מתקדם לשום מקום וזאת בניגוד לבית בונדרברוק המופתי. זה עקב אכילס מרכזי בספר של כמעט 900 עמודים ומקור לתסכולים גדולים שליוו אותי במהלך הקריאה.

יחסיו של האנס קסטרופ מתמצים בסופו של דבר עם 5 דמויות מרכזיות:

יואיכים בן דודתו, שמערכת יחסיהם נראית קרובה אבל היא מבוססת בעיקר על תלות של קסטרופ בבן דודתו שאף לזמן קצר עוזב את בית המרגוע כדי לחזור לגדוד הצבאי שלו.

קלאוודיה שושה, דמות נשית אניגמטית, שבה האנס קסטרופ מתאהב באופן קשה ובלתי ניתן לריפוי. אף על פי שהיא לא מחזירה לו אהבה, הוא הולך אחריה כמו כלבלב מוכה וכשהיא חוזרת עם בן זוג לבית המרגוע וזאת לאחר שקסטרופ מתוודה בפניה על אהבתו, קסטרופ מצטרף למשולש חברות מוזר.

סטמבריני האיטלקי ונפטא הישועי שניהם משמשים בני שיח אינטלקטואלי להאנס קסטרופ. במהלך הספר, דפים על גבי דפים דמותם עסוקה בויכוחים פילוסופיים ופוליטיים כאשר קסטרופ מהווה אוזן קשבת לשניהם. כל אחד מהם מנסה לשכנע ולחנך את קסטרופ באמונותיו, אבל בסופו של דבר נראה לי שהדברים פשוט מחליקים עליו כמו מים על אבן.

האחרון, בן זוגה של קלוודיה שושה, מאיין פפרקורן, דמות כריזמטית, מלאת חיות ואנרגיה שלא ניתן להתעלם ממנה. בתחילה, קסטרופ מייצר ידידות
איתו כדי לרצות את קלוודיה שושה, אבל עם הזמן יחסיהם מעמיקים לחברות אמת.

מיותר לציין כי בשל אופיו של בית המרגוע, רוב החולים שמאושפזים בו לא מבריאים אלא מתים. חלקם כמו נפטא ופפרקורן לוקחים את גורלם העגום בידיהם, חלק פשוט מתפוגגים. החלקים שבהם הסופר מתאר את המוות, בין אם מותו של יואיכים, נפטא או פפרקורן, הם החלקים החזקים בספר.

לפעמים, גם מבליח קו עלילה, כמו התאהבותו חסרת השחר והסיכוי של קסטרופ בקלאוודיה שושה, או סיפורו של יואיכים וגם סיפורו של פפרקורן אבל קשה לעקוב אחר התפתחות שלהם בקווי עלילה והדמויות שנכנסות ויוצאות בפרקים השונים.

אני אקרא גם בתרגום החדש, כי זה מתבקש. אבל הביצוע באודיובל, של חברת אקמי, פשוט נפלא, ולולאי הביצוע הזה אני לא חושבת שהייתי שורדת את הספר.

---