אני כל כך אוהבת את הסופרת הזאת, שקראתי כל מה שתורגם בעברית ואז עברתי לקרוא את הספרים שטרם תורגמו. היא משעשעת, הדמויות שהיא יוצרת נעימות ואנושיות וזה ממש תענוג לקרוא את הספרים שלה.

הספר הזה גרם לי לשקול מחדש את ההערכה שלי לספרים שלה. הוא התחיל כל כך טוב, צחקתי ולא הצלחתי להירגע מהאופן שבו הגיבורה הקלולסית מצליחה לחרב סיטואציות. ואז משהו ממש רע קרה.

ממש רע.

זהירות הסקירה כוללת ספויילרים לתכנים של הספר.

הגיבורה, קאת, מאפרת מקצועית בת 25 פוגשת בגיבור, ניקו, זמר מפורסם על הסט של צילום קליפ לאחד השירים של הלהקה. הוא חתיך אש, כריזמטי כולו טיפוס אלפא. היא חסרת בטחון ולמרות זאת הוא עף עליה כבר מהמפגש הראשון.

היא חושבת שהוא במערכת יחסים ולכן מסרבת לצאת איתו. הוא עובד קשה לשכנע אותה לצאת איתו ושאין לו בת זוג ולבסוף היא משתכנעת לתת לו הזדמנות.

ואז מתחילים סמני אזהרה. כשהפאפראצי מקיפים את ביתה, הוא מתקיף אחד מהם. המצב הולך ומתדרדר כשחברי הלהקה נכנסים לחדר השינה שלו בדיוק כשהם באמצע משחק מקדים של סקס, הוא מתקיף אותם בצורה די מחורפנת.

כשהיא מנסה להרגיע אותו, באמירה שיש לה גניקולוג הוא דורש שהיא תמצא לה רופאה אישה וכשהיא מנסה לעזוב את המקום, הוא מקיים איתה יחסי מין בכח בזמן שהיא בוכה וצורחת עליו שהיא שונאת אותו.

זו התבנית של היחסים שלהם. למרות שניכר שיש שם אהבה, יש שם גם הרבה כוחניות, אובססיביות, שתלטנות וסוג של אלימות שאני לא אוהבת. האלימות הזאת רוחשת מתחת לפני השטח וגם מעליה. בכל פעם שהוא מרגיש נפגע, הוא מעניש אותה פיזית בזמן הסקס כי ככה הם מתקשרים. היא מפנימה את זה ובעצמה מבקשת את הענישה הזאת, מה שהופך את הסיפור שלהם לפחות מושך בעיניי.

כל זה מעבר לסיפורים המשפחתיים שלהם שהם לא רק דרמטיים אלא הזויים ברמות על שאפשריות רק באמריקה. הספר כולל בין היתר סיפור על התעללות, אונס, חטיפה, איומים ועוד מיני מרעין.

אז כן, אני אוהבת את הסופרת הזאת אבל הפעם היא פשוט הגזימה.

אני שוקלת אם להמשיך לקרוא את הספרים הבאים בסידרה. הם יצאו בתרגום לעברית בהוצאת אדל ואני ממש מתלבטת. הספרים הבאים עוסקים בדמויות אחרות שה חברי הלהקה של ניקו, אבל אני לא יכולה להשתחרר מהתחושות הקשות שלי במהלך הקריאה של הספר.

כרגע אני משאירה את הסידרה הזו תלוייה, ולא בטוחה שאמשיך בה.

Bad Habit #1