קיץ הוא הפרק האחרון בפרוייקט השאפתני של אלי סמית’ לכתוב רומנים עכשוויים בעלי משמעות והיא כמעט מצליחה במטלה שהיא מקבלת על עצמה.

אלא מהרגע שהיא מחליטה באופן מודעת להסתיר את זהות הדמויות השונות והקשורות בין הספרים, הספרים מאבדים מעוצמתם וכך גם העלילה.

החלק הראשון של הרומן מציג לקורא את משפחת גרינוולד: ההורים פרודים, האב חיי עם חברתו בבית ליד. החברה כל כך רצתה לכתוב רומן על משמעות המילים שהיא נאלמה ולא מוציאה מילה מפיה כבר תקופה. האם מגדלת את 2 הילדים, סשה, אקטביסטית חברתית וסביבתית בת 16 ואחיה רוברט שעבר התעללות בבית הספר שבו למד, חרמות ושיימינג, עד כדי כך שנאלצו להעביר אותו בית ספר (אבל גם שם זה חזר על עצמו).

בחלק הבא מופיע דניאל גלוק, שליווה את 4 החלקים של הסידרה. מסתבר שדניאל היה עצור עם אביו במחנה בשנות ה 40 יחד עם גרמנים שונים שנחשבו לבוגדים במולדת. הוא כותב מכתבים לאחותו חנה. גם שרלוט וארט מבליחים וגם דודתו של ארט, איריס האקטביסטית החברתית שמתנהגת ממש מוזר כשהיא מודיעה לשרלוט על כך שהיא מתכוונת לפתוח את בית אחותה (סופיה שמסתבר שנפטרה והורישה לארט את הבית בתנאי שאיריס תוכל להמשיך לחיות שם) לפליטים שבזמן הקורונה שוחררו ממחנות מעצר בבריטניה.

קיץ הוא המורכב מבין ארבעת הספרים. הרעיונות של אלי סמית מגיעים לידי גיבושם המלא, כאשר היא שבה וחוזרת למוטיבים אומנותיים שהעלתה בספרים הקודמים כמתווכים בינדוריים ומייצרת את הקשרים בין הדמויות. הקשרים שכל כך היו חיוניים להבנת העלילה בספרים הקודמים ולא היו ברורים.

מעבר לכך, יש בספר הקשרים פוליטיים: חלקם מקומיים כמו הברקזיט שכיכב באופן בולט בסתיו וחלקם גלובליים כמו האדישות של הציבור לאחר, בעיקר למהגרים, וכמו הקורונה והסגרים שתכפו כניסיון לפתור את המגיפה.

למרות העומק של הספר, לא הצלחתי לגמרי להנות ממנו. לא מהרעיונות שבו, לא מהדמויות ולא מההקשרים בינהן. אולי בתרגום לעברית אני אצליח לרדת לעומק המרהיבות שלו ולהתמוגג כמו הרבה מהסוקרים.

דף הסידרה –

Seasonal Quartet