Please scroll down for an English review.
סדרת ההרצאות של פרופ' ג'ן מקנאב, Sex, Love, and Marriage from the Middle Ages to the Enlightenment, מצליחה לעשות דבר שאינו מובן מאליו. היא לוקחת נושא שמעורר פיהוק, נישואין לאורך ההיסטוריה, והופכת אותו לזירת מאבק חיה, מלוכלכת ולעתים משעשעת מאוד. זה אינו קורס על "איך פעם התחתנו". זה קורס על כוח. על שליטה. על תשוקה. על רכוש. על נשים שנדחקו, גברים שהורשו, כנסייה שהטיפה לטוהר בזמן שהיא מנהלת את הבוץ, ועל מוסד אחד ששרד בזכות גמישותו, ערמומיותו ויכולתו לשנות צורה.
מקנאב אינה מציגה את הנישואין כמסורת יציבה שהעולם המודרני קלקל. להפך. היא מראה שמן ההתחלה לא היה כאן איזה גרעין קדוש אחד. הנישואין היו עסקה, ברית, אמצעי להעברת רכוש, מכשיר להפקת יורשים, מסגרת לפיקוח על מיניות, ורק בשלב מאוחר הרבה יותר גם אידיאל רגשי. מי שמדבר היום על "נישואין מסורתיים" כאילו מדובר בסלע נצחי, פשוט לא מכיר היסטוריה, או מכיר ובוחר להתעלם ממנה. שתי האפשרויות לא מחמיאות.
אחת המעלות הגדולות של הקורס היא שמקנאב לא נשארת ברמת התזה. היא מביאה דוגמאות, והרבה. לא כדי לקשט, אלא כדי להראות שוב ושוב עד כמה החיים עצמם היו מבולגנים יותר מן המוסר הרשמי. כך, למשל, הדיון בנישואי סתר חושף רגע כמעט חתרני בתוך המסגרת הנוצרית עצמה. כשהכנסייה קבעה שהסכמה הדדית יכולה להספיק ליצירת נישואין תקפים, גם בלי הורים ובלי טקס פומבי, היא פתחה פתח לעקיפת האינטרסים של משפחות ושל אדונים. זה נשמע כמעט משחרר, עד שמבינים שלא נולד כאן חופש, רק מוקד סמכות חדש. המשפחה נחלשה, הכנסייה התחזקה.
כדאי רק לזכור שההיסטוריה הזאת עצמה מגיעה אלינו דרך ארכיון מוטה: משפטים, שערוריות, תכתובות של אליטות ומקרים חריגים ששרדו. על רוב האנשים שחיו מחוץ למרכז, אלה שפשוט ניסו לעבור עוד חורף, יש לנו הרבה פחות לומר בביטחון.
גם כשהיא מדברת על אהבה, מקנאב לא נופלת לרומנטיקה רכה. ההרצאה על האהבה החצרונית מבהירה היטב שהאהבה במובנה הספרותי והתרבותי לא צמחה דווקא בתוך הנישואין, אלא לא פעם לצדם, נגדם, או מחוץ להם. המערב לא קיבל בבת אחת את הנוסחה המודרנית של אהבה, מין, נישואין ובית אחד עם וילונות תואמים. במשך מאות שנים אלה היו קטגוריות נפרדות, לפעמים אפילו עוינות זו לזו.
החלקים החזקים ביותר בקורס הם המקומות שבהם מקנאב חושפת את הצביעות. למשל, בהרצאה על הזנות. הנצרות גינתה את הזנות, כמובן. אבל במקביל, החברה הנוצרית למדה לחיות איתה, להסדיר אותה, ולפעמים גם להרוויח ממנה. מה שנוצר כאן הוא מנגנון חברתי שמסדיר את היצר הגברי על גבן של נשים משולי החברה. הגברים הרי "ייפלו", אז עדיף, כביכול, שייפלו על נשים שכבר סומנו כמזוהמות, כדי לשמור על הנשים "הטובות". כך נולד עולם שבו הזונה היא גם הכרח חברתי וגם פח אשפה מוסרי. השיטה עצמה היא הדבר המכוער באמת.
גם ההרצאה על ציד המכשפות חזקה מאוד, משום שהיא מבהירה שהרדיפה אחר "מכשפות" לא נבעה רק מאמונה בעל־טבעי, אלא גם מחרדה חברתית עמוקה מפני נשים לא ממושטרות. אלמנות, נשים בודדות, נשים חדות לשון, נשים שלא עמדו יפה בתוך המסגרת המשפחתית הרצויה, הפכו למטרות נוחות. החברה הענישה אותן בשם השטן, אבל הפחד האמיתי היה הרבה יותר ארצי. פחד מאישה שאינה נשלטת.
יש בקורס גם רגעים אישיים וסיפוריים שמחיים אותו מאוד. סיפורם של אבלר ואלואיז, למשל, אינו מובא כאן כרומנסה טרגית לעוסה, אלא כעימות אינטלקטואלי אמיתי עם מוסד הנישואין. אלואיז, בקולה הצלול והלא מנומס, אומרת במפורש שנישואין אינם פסגת האהבה אלא השפלתה. היא מעדיפה אהבה חופשית, אפילו במחיר של חרפה, על פני חוזה שמחליף תשוקה בחובה. זה רגע חד במיוחד. הוא מזכיר שהביקורת על הנישואין לא הומצאה בטוויטר.
והסיום, שמגיע אל המאה ה־18, הוא אולי המהלך החכם ביותר של מקנאב. היא מראה איך נולד האידיאל המוכר לנו יותר, נישואים המבוססים על חברות וקירבה רגשית, אהבה והגשמה הדדית. בתוך האידיאל הזה נשמרים גם יחסי הכוח הישנים.גם האידיאל החדש הזה לא התקבל בתמימות. עצם העובדה ש"פמלה" של ריצ'רדסון הוליד כמעט מיד את הפארודיה "שמלה" של פילדינג מזכירה שגם בני התקופה לא תמיד קנו את סיפור הסגולה, האהבה והקידום המוסרי, וידעו לזהות בו גם מנגנון של מניפולציה חברתית.
דווקא בעידן שמדבר על חירות, שוויון וטבע, מופיעים גם הוגים כמו רוסו שמנסחים מחדש את כפיפות האישה, הפעם לא בשם המסורת אלא בשם "הטבע". כלומר, הפטריארכיה לא נעלמת. היא פשוט מחליפה שפה ולובשת בגדים נקיים יותר.
זו בדיוק מעלת הקורס הזה. הוא שומר על המורכבות של ההיסטוריה. בלי סיפור התקדמות נאה, ובלי סיסמאות מוכנות על דיכוי. הוא מראה היסטוריה מלאה סתירות, שבה מוסדות משתנים בלי להיטהר, ובה אנשים, בעיקר נשים, מנסים שוב ושוב לחלץ לעצמם מעט אוטונומיה מתוך מערכת שלא באמת נבנתה עבורם. לכן ההרצאות האלה מעניינות. החתרנות שלהן נמצאת בדיוק שם, בפירוק השקט של השקר המפונפן של "כך זה תמיד היה".
Sex, Love, and Marriage from the Middle Ages to the Enlightenment / Jennifer McNabb
Audible Edition, 5H, 2021
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Professor Jennifer McNabb’s lecture series manages to do something far from obvious. It takes a subject that seems capable of producing an immediate yawn, marriage across history, and turns it into a living, dirty, and at times very entertaining arena of struggle. This is not a course about “how people used to get married.” It is a course about power. About control. About desire. About the property. About women pushed aside, men permitted, a Church preaching purity while managing the mud, and one institution that survived through flexibility, cunning, and an impressive ability to change shape.
McNabb does not present marriage as some stable tradition ruined by the modern world. On the contrary. She shows that there was never a single sacred core here from the beginning. Marriage was a transaction, an alliance, a means of transferring property, a mechanism for producing heirs, a framework for policing sexuality, and only much later also an emotional ideal. Anyone today who speaks of “traditional marriage” as though it were an eternal rock simply does not know history, or knows and chooses to ignore it. Neither option is flattering.
One of the course’s great strengths is that McNabb does not remain at the level of thesis. She brings many examples. Not as decoration, but in order to show again and again how much messier actual life was than official morality. Her discussion of clandestine marriages, for instance, reveals an almost subversive moment inside the Christian framework itself. When the Church ruled that mutual consent could be enough to create a valid marriage, even without parents and without a public ceremony, it opened a path around the interests of families and lords. It sounds almost liberating, until one realizes that freedom was not born here, only a new center of authority. The family weakened, the Church grew stronger.
It is worth remembering that this history itself reaches us through a biased archive: court cases, scandals, elite correspondence, and exceptional cases that happened to survive. About most of the people who lived outside the center, those who were simply trying to make it through another winter, we can say much less with confidence.
Even when she talks about love, McNabb never sinks into soft romanticism. Her lecture on courtly love makes it very clear that love in its literary and cultural sense did not necessarily grow inside marriage, but often beside it, against it, or outside it. The West did not suddenly receive the modern formula of love, sex, marriage, and one home with matching curtains. For centuries, these were separate categories, sometimes even hostile to one another.
The strongest parts of the course are the moments when McNabb exposes hypocrisy. The lecture on prostitution is one example. Christianity condemned prostitution, of course. But at the same time, Christian society learned to live with it, regulate it, and at times profit from it. What emerged was a social mechanism that managed male desire at the expense of women on the margins of society. Men, after all, were supposedly bound to “fall,” so better, supposedly, that they fall upon women who had already been marked as tainted, in order to preserve the “good” women. That is how a world was created in which the prostitute is both a social necessity and a moral garbage bin. The system itself is the ugliest thing here.
The lecture on witch hunts is also very strong, because it makes clear that the persecution of “witches” did not arise only from belief in the supernatural, but from a deep social anxiety about women who were not properly disciplined. Widows, solitary women, sharp-tongued women, women who did not fit neatly into the desired family framework, all became convenient targets. Society punished them in the name of Satan, but the real fear was much more earthly: fear of a woman who could not be controlled.
The course also contains personal and narrative moments that make it feel vividly alive. The story of Abelard and Heloise, for example, is not presented here as a worn tragic romance, but as a genuine intellectual confrontation with the institution of marriage. Heloise, in her lucid and unapologetic voice, states plainly that marriage is not the summit of love but its degradation. She prefers free love, even at the price of disgrace, over a contract that replaces desire with obligation. It is a particularly sharp moment. It reminds us that criticism of marriage was not invented on Twitter.
The ending, which reaches the eighteenth century, may be McNabb’s smartest move. She shows how the more familiar ideal is born: marriage based on companionship, emotional closeness, love, and mutual fulfillment. Yet even within this ideal, old power relations remain. And this new ideal was not accepted innocently either. The fact that Richardson’s Pamela almost immediately produced Fielding’s parody Shamela is a reminder that people of the time did not always buy the story of virtue, love, and moral advancement, and were fully capable of recognizing in it a mechanism of social manipulation as well.
Precisely in an age that speaks of liberty, equality, and nature, thinkers like Rousseau appear and reformulate women’s subordination, this time not in the name of tradition but in the name of “nature.” In other words, patriarchy does not disappear. It simply changes its language and puts on cleaner clothes.
That is exactly the strength of this course. It preserves the complexity of history, without a neat story of progress and without ready-made slogans about oppression. It shows a history full of contradictions, in which institutions change without becoming pure, and in which people, especially women, keep trying to carve out a little autonomy for themselves from within a system that was never truly built for them. That is why these lectures are so interesting. Their subversive power lies precisely there, in the quiet dismantling of the polished lie that “this is how it always was.”
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.