📗 ספרים שקראתי בעברית
שפה ראשונה, אינטימית. פה אני שומעת הכי טוב את המשמעות שמתחת למילים. אלה הספרים שקראתי בעברית.
ברוכים הבאים למדף הספרות העברית שלי.כאן תמצאו סקירות של ספרים שנכתבו במקור בעברית, סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב ללב.
אני כותבת כאן על יצירות עכשוויות, קלאסיקות עבריות, פנטזיה יהודית ויצירות שמאתגרות את הגבול בין מיסטיקה, ריאליזם והגות. מה שמעניין אותי בספרות העברית הוא לא רק ה"מקומיות" שלה, אלא דווקא היכולת שלה לשוחח עם עומקים אוניברסליים מתוך מרחב אישי מאוד.
האיש שרצה לדעת הכל/ דרור משעני
לטעמי, זה הספר הטוב ביותר בסדרת הבלש אברהם אברהם – לא רק כפרק מתקדם בהתפתחות הדמות, אלא כיצירה בלשית חזקה גם במונחים כלליים של הז'אנר. דרור משעני מצליח כאן לזקק מותחן…
פיתיון /שולמית לפיד
רצח כפול בבאר שבע, שוטר "מת" שמתעקש שהוא חי מאוד, ועיתונאית עקשנית שמסרבת לוותר על החקירה. ליזי בדיחי חוזרת, חדה יותר, נועזת יותר, ובדרך לפתרון תעלומה שנמתחת בין רחובות באר שבע ליצירותיהם של סוטין וסקריאבין…
ידי הכובסת/ מיכל לוי שלו
גופה של אישה נמצאת בבריכה פרטית בחדר מלון יוקרתי במדבר. במבט ראשון, האישה נראית כבת ארבעים, אבל בדיקת עומק מגלה שמדובר בשופטת הפליליסטית הבכירה, דבורי ירון קדמי…
הידרומניה/ אסף גברון
הידרומניה הוא ספר מוזר חציו תעלומה שמתפענחת במהלך הספר וחלקו חזון אוקליפטי של ישראל בשנת 2065, ככזה הוא סוג של מדע……
✍️ שאר הפוסטים
תיק אודסקי/ נילי אסיא
חקירה. גופה במזוודה. בלשית שמבטיחה אש ונותנת עשן דליל.
מסע שמתחיל עם פוטנציאל לבעירה ונגמר בתחושת “נו, באמת?”.
ספר שמזכיר לנו: לא כל תיק בלשי פותרים, לפעמים פשוט סוגרים וממשיכים הלאה.
הקרב על אמריקה/ אורלי אזולאי
בשנת 2017 זכה דונלד טראמפ באופן מפתיע בנשיאות ארה"ב. הוא הצליח לכבוש את העמדה הבכירה ביותר בממשל האמריקאי, על אף שהילרי קלינטון…
פרפר במחסן/ שולמית לפיד
קראתי את כל סידרת הספרים שבה מככבת ליזי בדיחי, העיתונאית הגמלונית מהדרום שנקלעת לפרשיות רצח ומתעקשת לפתור אותן…
אדם וסופי/ יניב איצקוביץ'
לספר "אדם וסופי" הגעתי לאחר שקראתי את ספרו "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" והתרשמתי ממנו עמוקות. כנראה שזה נכון לגבי חלק מהסופרים …
אחות שמש/ דרור בורשטיין
וזה החלק היפה ביותר בספר הזה שיש לו כל כך הרבה פוטנציאל שיורד לטמיון בגלל המון דברים, אבל בעיקר בגלל שהכתיבה של בורשטיין טכנית מצויינת, אבל רגשית, רגשית …
פליאה/ צרויה שלו
לצערי, למרות הילולים שגזרו המבקרים הספרותיים על הכתיבה של שלו ועל עלילת הספר, מצאתי שהספר טרחני, מתאמץ מידי ומתפזר לארבעת רוחות השמים…