​Please scroll down for an English review.

בתקופה האחרונה החלטתי להתחיל להשלים את הפערים התרבותיים והאינטלקטואלים שיש לי בתחום ספרות זוכי הפוליצר. במסגרת זו אני מתקדמת לאיטי עם “The Fixer” מאת ברנרד מלמוד, וסיימתי את “Foreign Affairs” שנכתב ע”י אליסון לוריא, וזכה בפוליצר לשנת 1984.

וירג’יניה מיינר, או “ויני” כפי שהיא נקראית בפי חבריה, היא פרופסור לספרות ילדים המתמחה בהבדלים שבין חרוזים בשירי ילדים אמריקאים וחרוזים בשירי ילדים באנגליה. היא מלמדת באחת האוניברסיטאות של ליגת הקיסוס והיא מאוד רוצה לסיים את המחקר שבו היא עוסקת כדי לפרסם ספר.

ויני בת 54, בעלת דמות קטנטנה, גרושה, ורגילה לחיות לבד. היא חשה את עצמה יותר בריטית מאשר אמריקאית ואם היתה יכולה היתה מעבירה את מרכז חייה לאנגליה. היא מחליטה לנסוע ללונדון אנגליה ולקחת חצי שנת שבתון לצורך ביצוע מחקר.

כבר במטוס, התוכניות שלה יקבלו תפנית כאשר במושב לידה ישב צ’אק, אמריקאי פטפטן שבטעות יחשוב אותה לתיירת שחוזרת לאנגליה. בצר לה, שהרי ויני אינה רוצה להיות מזוהה עם התיירים האמריקאים הרעשנים, היא תשתיק אותו עם עותק של “הלורד פונטלרוי הקטן” והיא מקווה שלאחר הנחיתה לא תראה אותו יותר. לחיים יש תכונה, שדווקא מה שלא רוצים שיקרה קורה, וכך ויני מגיעה בשעת לילה לשדה התעופה, מפסידה את ההסעה שלה ונאלצת לנסוע עם צ’אק ללונדון.

צ’אק שרואה בויני חברתו היחידה בלונדון ובכלל בכל אנגליה, יחזור ויצור קשר עם ויני וגם יבקש ממנה סיוע להתחקות אחר מוצאו הכביכול אצילי. ויני, שזוכרת לו את הטובה שעשה עבורה, מרגישה רגש אחריות כלפיו ונגררת לקשר איתו שמתפתח לקשר רומנטי.

במקביל, עמית של ויני, בשם פרד טרנר, בחור נאה להפליא, נפרד לתקופת ניסיון מאישתו. הוא בן 28, ומחליט לנסוע עד כמה רחוק שהוא יכול בכדי להתרחק מהבעיות המשפחתיות שלו ובכדי לחקור ספרות מהמאה ה -18. פרד תפרן ומתקיים בצמצום רב ובתסכול הולך וגובר מהשהות שלו באנגליה. הוא מוצא את אנגליה, קרה ואת האנשים בה מנוכרים ומשעממים. בזמן מסיבה אצל ויני מיינר הוא פוגש את שחקנית הטלביזיה המפורסמת רוזמרי.

רוזמרי היא טיפוס מתעתע. היא שחקנית, יפיפיה וכריזמטית וגורמת לכולם לקרקר סביבה. רוזמרי מנכסת לעצמה את פרד, אבל בתחילה פרד חש נעלב שהוא לא מצליח להימשך אליה. הוא גם מוצא את היחס המרוחק פיזית שלה, מוזר ולא מוסבר. אבל אז משהו משתנה בו והוא משכנע את עצמו שהוא מאוהב בה. אט- אט פרד נשאב יותר ויותר לחייה של רוזמרי ומתחיל להנל איתה מערכת יחסים זוגית וכל זאת למורת רוחם של חבריה של רוזמרי שמנסים להוציאו מחייה.

בפרקים מתחלפים, פעם מצד פרד ופעם מצד ויני, הקורא מבלה עם הדמויות חצי שנה בלונדון.

בזמן שפרד נסחף אל המעגל האינטימי של רוזמרי ומסתבך במאבקים עם חבריה הבריטים, ויני מוצאת את עצמה נוחתת אל קרקע המציאות שבה היא כבר לא כל כך בריטית. ויני מוצאת שזה קשה להיטמע בסביבה האנגלית בפרק זמן קצר של חצי שנה ומתחילה לחלחל בה הבנה של הפערים וגם סוג של אכזבה. כך התפקידים של פרד וויני ביחס לאנגליה משתנים.

יש משהו מיושן בספר, כאשר אין לדמויות טלפון סלולרי וכל התקשורת מבוצעת בטלפונים או במברקים. מאידך יש בו משהו עמוק על יחסים בין אנשים, והמשהו הזה תקף לצעירים ולמבוגרים.

למרות פער הגילים והפער בחזות שלהם (הוא נאה ומושך והיא סתמית), ויני ופרד הם אותו הצד של המטבע. הם סנובים, יהירים, מנוכרים ובודדים. העיסוק בזוגיות שהם מנהלים, מציף גם את הפער בין אמת ובדייה בזוגיות ובין גלוי ונסתר. הסוף הטראגי של הסיפור, לשני הזוגות, מוסיף עוד עומק לטעם החמצמצץ שמלווה את הקורא ביחס אליהם ולא ניתן להימנע מהמחשבה שמגיע להם.

אהבתי את הספר, זו לא קריאה הופכת עולמות, אבל היא מחלחלת. קניתי עוד ספר מפרי עטה של לוריא.

---

Recently, I decided to address my cultural and intellectual gaps in Pulitzer Prize-winning literature. To this end, I am reading Bernard Malamud’s The Fixer and have finished Alison Lurie’s Foreign Affairs, which won the Pulitzer Prize in 1984.

Virginia Miner, affectionately known as “Winnie” by her friends, is a professor of children’s literature who focuses on the differences between American and English nursery rhymes. She teaches at an Ivy League university and is eager to complete her research and publish a book on the subject.

Winnie is 54, petite, divorced, and used to living alone. She feels more British than American; if she could, she would move the center of her life to England. She is traveling to London, England, for a six-month sabbatical to conduct research.

Already on the plane, Vinnie’s plans take an unexpected turn when Chuck, a talkative American, sits beside her and mistakenly assumes she is a tourist returning to England. To her dismay, Vinnie doesn’t want to associate with noisy American tourists, so she decides to silence him by using a copy of “Little Lord Fauntleroy.” She hopes she’ll never have to see him again after landing. However, life has other plans; Vinnie arrives at the airport late at night, misses her shuttle, and is forced to travel to London with Chuck.

Chuck sees Vinnie as his only friend in London and throughout England. He approaches her for assistance in uncovering his supposedly noble lineage. Remembering the favor Chuck once did for her, Vinnie feels responsible toward him and finds herself drawn into a romantic relationship.

At the same time, Vinnie’s colleague Fred Turner, a remarkably handsome man, has separated from his wife for a trial period. At 28 years old, Fred decides to travel as far as possible to escape his family problems and research 18th-century literature. Fred lives a minimal life, and his frustration with his time in England is mounting. He finds England cold and the people there alienated and boring. While at a party at Winnie Miner’s, he meets the famous TV actress Rosemary.

Rosemary is a deceptive individual. She is an actress, beautiful and charismatic, and effortlessly captivates everyone around her. At first, Fred feels offended by his lack of attraction to her. He also finds her distant behavior puzzling and inexplicable. However, over time, something changes within him, and he convinces himself that he is in love with her. Gradually, Fred becomes more entangled in Rosemary’s life and starts a relationship with her, much to the dismay of Rosemary’s friends, who are determined to remove him from her life.

In alternating chapters, the reader spends six months with the characters in London, sometimes from Fred’s perspective and sometimes from Winnie’s.

While Fred is drawn into Rosemary’s intimate circle and becomes involved in struggles with her British friends, Winnie lands on the ground of reality, where she is no longer so British. In the short six months, Winnie finds it difficult to assimilate into the English environment, and an understanding of the gaps and a kind of disappointment begins to seep into her. This leads to a significant change in the roles of Fred and Winnie in England.

The book has an old-fashioned feel because the characters do not use cell phones; all communication occurs through telephones or telegrams. However, the relationships between the characters, regardless of their age, are portrayed with depth and meaning.

Despite the age gap and the difference in their appearance (he is handsome while she is casual), Winnie and Fred are two sides of the same coin. They are snobbish, arrogant, alienated, and profoundly lonely. Their preoccupation with the relationship also blurs the lines between truth and fiction and between the obvious and the hidden. The tragic end of the story for both couples adds further depth to the sour taste that accompanies the reader throughout their relationship, and one cannot help but feel a sense of pity for their isolated existence.

I loved the book; it’s not a world-changing read, but penetrating. I bought another book by Luria.