Please scroll down for an English review.
מירנה, לאיוני וכריסי הן שלוש זקנות שפרשו מהאקדמיה. מידי יום חמישי הן נפגשות על קרקרים, גבינות ושתיה אלכוהולית. הן מעלות זיכרונות ביחס לחייהן ולקריירה האקדמית שלהן. לאחרונה הן מהרהרות בתקרית שאירעה בקריירה של פרן, אחת מחברותיהן המשותפות. הן מאמינות שמצבה הבריאותי התדרדר בעקבות שערורייה שהיתה מעורבת בה.
בזמן עריכת אנתולוגיה פרן השמיטה את שמו של אחד מהמחברים. ההשמטה הזו הובילה לתגובת נגד של תשעה פרופסורים, שהרסה את הקריירה הספרותית של פרן. חברותיה של פרן מתכננות לנקום את כבודה של פרן, מבלי שזו תהיה מעורבת בתוכנית שלהן (היא עדינה מידי מכדי להיות שותפה בנקמה) ואת התכנון הן עושות בזמן שהן מנשנשות ושותות אלכוהול.
הפגישות ותכנון הנקמה מעלות הרבה אמוציות בקרבן והן מתלהטות. הן אפילו שוקלות רצח. מחשבות קצת מוגזמות לנוכח “הפשע”.
יש בסיפור הקצר הזה, רגעים הומוריסטיים ואירוניים. אבל האופן שבו הוא נפתח בדיאלוג של מספר דמויות שלא ברור הקשר בינהן ולא המוטיבציה שלהן, מקשה על הקורא לצלול לתוכו ורק לקראת הסוף הצלחתי להתאקלם ולמצוא את הכיוון באירוע ואז הוא נגמר. הנקמה שלהן מגוחכת להפליא וקצת קשה להאמין שהיא יצאה לפועל.
?She has noticed, not without muted alarm, that she herself has shrunk half an inch over the past few years, but her feet have grown an entire shoe size. What next, furry ears
באמצעות ההומור אטווד מתמודדת עם נושאים של זיקנה (מוות/ אלצהיימר) ועם הפערים בין גברים לנשים באקדמיה. אותם קולגות גברים פגעו בפרן מבלי שיענשו. אחד מהם התנצל, אבל כנראה שזו היתה התנצלות על הנייר ולא בגלל הדאגה שלו לפרן.
הסיפור הקצר מזכיר את סידרת “מועדון הרצח” מאת ריצ’רד אוסמן. בהתחלה לא הבנתי את שם הספר אבל אז בדקתי ומסתבר שזה תיאור של פעילות תוססת כמו ויכוח בקבוצה. מאחר שזה סיפור קצר, והוא מתחיל באופן מבולגן, קשה לי לכתוב שהוא אחד הטובים של אטווד.
Cut and Thirst/ Margaret Atwood
Kindle Edition, 35 pages, 2024
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Myrna, Leonie, and Chrissy are three retired academics who meet every Thursday for crackers, cheese, and drinks. They reminisce about their lives and their academic careers. Recently, they have been reflecting on an incident involving one of their mutual friends, Fern. They believe Fern’s health has deteriorated due to a scandal she was involved in.
While editing an anthology, Fern omitted the name of one of the authors. This exclusion led to a backlash from nine professors and ultimately destroyed Fern’s literary career. Fern’s friends plan to restore her honor without involving her in their revenge plot, as they believe she is too fragile to take part.
As they snack and drink, the planning for revenge stirs up a whirlwind of emotions, and things become heated. They even contemplate murder. The intensity of their thoughts is a bit exaggerated considering the ‘crime’ at hand.
The short story features humorous and ironic moments. The revenge plot is so outrageous that it becomes amusing. It opens with a dialogue among several characters whose connections and motivations are initially unclear, adding to the absurdity of the situation. Only towards the end does the direction of the story become clearer, and then it concludes rather abruptly. Their revenge is so over-the-top that it’s hard to believe it could actually come to fruition.
Fern has noticed, not without muted alarm, that she has shrunk half an inch over the past few years, while her feet have grown an entire shoe size. What’s next? Furry ears?
Through humor, Margaret Atwood addresses issues of aging (such as death and Alzheimer’s) and highlights the disparities between men and women in academia. The male colleagues who harmed Fern seemed to face no consequences. While one of them did offer an apology, it was insincere—merely words on paper, not stemming from genuine concern for Fern.
The short story is reminiscent of Richard Osman’s “Murder Club” series. At first, I didn’t understand the title of the book, but after some research, I found that it describes lively activities like group debates. Since it’s a short story that begins in a chaotic manner, it’s challenging for me to state that it’s one of Atwood’s best works.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
