אם צריך ספר אחד שיסביר למה “אמת עיתונאית” היא לעיתים מיתוס נוח, זה רצח, מצלמים. בתיה גור לוקחת את מיכאל אוחיון אל הערוץ הראשון, אל לב המנגנון שמחליט מה ייראה ומה יישכח, ובונה חקירה שהיא פחות “מי רצח”, ויותר “מי מנסח את המציאות”. זה לא הספר הכי זורם בסדרה. הוא כן הכי חד, הכי מורכב, והכי כואב. פרידה מתקופה, ופרידה מהאשליה שתעלומה נפתרת בעזרת אמת אחת.
המרחק הנכון – רצח מוסיקלי מאת בתיה גור, הספר הרביעי בסדרת הבלש מיכאל אוחיון, מעורר בי תחושות מעורבות מאוד. מצד אחד, יש בו את כל מה שאני מצפה מיצירה של בתיה …
רצח בשבת בבוקר מאת בתיה גור הוא הספר הראשון בסדרת הבלש מיכאל אוחיון, ולאחר קריאתו, הרגשתי שהוא מהווה התחלה לא רעה – אך גם לא מבריקה – לסדרה שעתידה להשתבח בהמשך…
קראתי את מוות בחוג לספרות פעמיים, והחוויה שלי השתנתה לגמרי בין הקריאות. בפעם הראשונה התקשיתי להתחבר לקצב האיטי, לריבוי הפרטים ולשכבות המשמעות שהספר מציע. רק בקריאה השנייה הבנתי שזהו ספר …
"לינה משותפת – רצח בקיבוץ" מאת בתיה גור הוא רומן בלשי מהשורה הראשונה בז'אנר המתח הישראלי, כזה שיודע לא רק לספק תעלומה, אלא גם להניח את האצבע על הדופק החברתי של הקיבוץ …
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות, כמו כוס יין שלא לגמרי הגיע לבשלות – מצד אחד, יש בו את כל המרכיבים של מותחן …
