הגעתי לספר בעקבות קריאת The Anatomy of Desire שהיה פשוט מצויין.

לצערי, מדובר ביצירה שדישדשה לכל אורכה, עד כדי כך שלפרקים פשוט איבדתי עיניין וכבר לא היה אכפת לי מגורלה של הדמות המרכזית קלייד גריפית.

קלייד גריפית, בן למשפחת מסיונרים נוצריים עניה, מחליט שחיי הוריו אינם מתאימים לו. הוא מתחיל לעבוד בבית מלון כבל בוי. הוא משתכר היטב ועם הכסף הוא מתחיל לצאת לבלות עם חבריו ומתאהב בבחורה שמנצלת אותו כספית עד כדי כך שהוא מעלים מאימו שיש לו הכנסה פנויה ואינו נרתם לסייע לאחותו, שנקלעה לצרה.

בעקבות אירוע טראגי, שלא היה אשם בו, הוא נאלץ לברוח ופונה לדודו, תעשיין עשיר כדי שיסייע לו ויקבל אותו לעבודה. דודו רוצה לתת לו הזדמנות, גם בשל יסורי המצפון שהוא חש כלפי אביו של קלייד (שהוא אחיו והוא נושל מרכוש הוריהם) והוא מעניק לו הזדמנות תעסוקתית במפעל הטקסטיל שלו שם הוא מתחיל את דרכו כמנהל מחלקה.

במהלך העבודה, הוא פוגש בבחורה, הוא מתאהב בה ומשכנע אותה לקיים יחסי אישות מהם היא הרה. במקביל קרנו עולה בחברה הגבוהה והוא מתאהב בבחורה זוהרת ועשירה. קלייד נמצא בפלונטר, הבחורה ההרה לוחצת עליו להינשא לה אחרת תחשוף את קלונו בפני דודו, מאידך הבחורה העשירה מגלמת את כל מה שחלם עליו.

הוא מנסה לדחות את הקץ ולהתחמק מהבחורה ההרה, הוא מנסה לגרום לה להבין שהוא אינו יכול או רוצה להינשא לה וגם מנסה למצוא רופא שיבצע לה הפלה, אבל כל מאמציו נכשלים.

בעקבות כתבה שהוא קורא בעיתן על זוג שטבע, הוא מחליט לקחת את הבחורה ההרה לשיט ומאחר שהיא אינה יודעת לשחות, הוא מתכנן לרצוח אותה בטביעה. ברגע האחרון בסיטואציה קלייד נמלך בדעתו אבל טרגדיה מתרחשת והבחורה טובעת ומתה.

זהו בתמצות חלקו הראשון של הספר. החלק השני עוסק במשפטו של קלייד ותוצאותיו.

אחד מהדברים שהכי תיסכלו אותי בספר היא העובדה שהסופר נכנס לכל נבכי הפסיכולוגיה של דמותו של קלייד ולכל חיבוטי הנפש שלו ולא פעם אחת אלא חזור ורצוא עד זרא.

כל נשימה, כל מחשבה, כל הירהור מעגלי ומחזורי נשטח בפני הקורא שכבר לא יודע נפשו מתי הדבר הזה יגמר. למרות שיש בסיס טוב לספר והעלילה מעניינת במסגרת שלה, סיגנון הכתיבה מתיש ומעייף.

וכך הספר קיבל 2 כוכבים בלבד.