המעבר להודו הוא סיפור התנגשות התרבויות בתקופת השליטה הבריטית על הודו. זהו סיפור של דעות קדומות, אפליה ומחאה המתוארים באמצעות מפגשים ספורים בין דמותו של דר עזיז וקבוצת אנגלים הכוללת את מר פילדינג, גב' מור ואדלה קווסט.
אדלה קווסט מגיעה עם גב' מור להודו על מנת לפגוש את בנה של גב' מור, רוני היסלהופ המשמש כשופט מטעם הכתר הבריטי בעיר צ'אנראפור (עיר בדיונית). בתחילה אדלה מחליטה שלא לחבור לרוני היסלהופ אולם אירועים שונים מובילים אותה לשינוי דעתה והיא מסכימה להתארס לו.
במקביל, גב' מור פוגשת את דר' עזיז במסגד. הם מוצאים מכנה משותף ומתיידדים. הם נפגשים שוב במסיבת תה אצל סיריל פילדינג, מנהל מכללת צ'אנראפור. פילדינג הופך להיות דמות מרכזית בסיפור מעצם היותו מתווך בין האנגלים להודים. במסיבת התה מציע דר' עזיז לקחת את אדלה וגב' מור למערות מריבר, קומפלקס מערות אותו ניתן לראות על רקע העיר צ'אנראפור. אדלה וגב' מור מתלהבות מהרעיון ובבוקר אחד הם אכן נוסעים לבקר במערות. ביש מזל מוביל לכך שפילדינג מאחר את הרכבת ואינו מצטרף אל תחילת הטיול, כך שדר' עזיז מלווה את שתי הנשים האנגליות לבדו.
לאחר ביקור במערה אחת, גב' מור מחליטה שלא להמשיך בסיור והיא מעודדת את אדלה להמשיך לבדה עם דר' עזיז. המערות שגורמות לאדלה לתחושות קלסטרופוביות, מכניסות אותה לחרדה ולמצב הזיה בו היא מדמיינת כי דר' עזיז תקף אותה מינית בזמן שהוא בכלל היה במערה אחרת ואיבד אותה. כשהיא חוזרת מתחיל מחול שדים סביב האשמותיה של אדלה על התקיפה, ודר' עזיז מועמד למשפט. היחיד שמאמין בו הוא מר פילדינג המתעמת עם הקהילה הבריטית. גב' מור, אף על פי שהיא מציינת שדר' עזיז לא תקף את אדלה, נמנעת מלצאת פומבית להגנתו ובשלב מסויים בנה רוני היסלהופ שולח אותה במסע חזרה לבריטניה. בדרך חזרה גב' מור הופכת חולה והולכת לעולמה.
הסצנות סביב המשפט מביאות את העימות התרבותי לשיאו. דעות הקדומות של הקהילה האנגלית כנגד מוסלמים והודים אינן מאפשרות לנהל משפט הוגן לדר' עזיז. אדלה המבולבלת חוזרת בה מהאשמותיה אולם הדעות הקדומות של רוני היסלהופ, ומכבש הלחצים המופעל עליה מונע ממנה לצאת בפומבי ולנקות את שמו של דר' עזיז עד שלב מאוחר במשפט. לאחר המשפט רוני ניסלהופ מפר את האירוסין לאדלה והיא מבלה את הזמן אצל פילדינג עד שהיא נוסעת חזרה לבריטניה.
אירוע המשפט יוצר קרע בין דר' עזיז לפילדינג והופך את דר' עזיז למתנגד לבריטים.
הספר "המעבר להודו" מתחיל ומסתיים בשאלת אפשרות החברות האמיתית בין אנגלי והודי וזאת על רקע הקולוניאליזם ושליטה הבריטית בהודו. מדובר בשאלות עמוקות יותר אותן מבקש פורסטר לחקור באמצעות מערכת היחסים האישית בין עזיז לפילדינג: ההקשר האוניברסלי בפער שבין מזרח למערב וההקשר הפוליטי של השליטה הבריטית בהודים.
ברקע, פורסטר מציג את האינטראקציה בין שלושת הדתות: הינדואיזם, איסלם ונצרות כאשר העימות המקומי הופך בעצם לעימות דתי.
בחלק הראשון של הספר, דר' עזיז סקפטי כלפי האנגלים אבל החיבור שהוא מרגיש לגב' מור במהלך המפגש במסגד פותחים את האפשרות לידידות אמת. הקשר בין עזיז לגב' מור ולפילדינג בחלק הראשון של הספר מדגימה את האפשרות לגשר על הפערים מתוך כבוד גם אם לא מתוך שוויוניות. אבל לפתח חטאת רובץ, וכאשר מדובר בשליטה על עם אחר, אפשרות הגישור על פערים היא מעשה אמנות רגיש שהתהום פעורה תחתיו:
לאחרי שיאו הספר, הידידות בין עזיז ופילדינג מתמוטטת על רקע המתחים החיצוניים והתרבותיים. עזיז מאבד את אמונו בחברו שעמד לצידו לאורך המשפט והאמין בחפותו. חשדותיו באשר למערכת היחסים בין פילדינג לאדלה הולכים ומתקשים ויוצרים קרע עמוק במערכת יחסים זו. פילדינג, שדמותו ניחנת ברציונליזם לוגי אינו מכיר בתחושות הקשות של עזיז כנגד מערכת יחסיו עם אדלה. הוא לא מצליח להבין את הכאב והפגיעה שחש עזיז והוא הולך ומתרחק מעזיז שבין כה הקהילה שלו מושכת ומרחיקה אותו מפילדינג. האפשרות של החזרת עטרה ליושנה ושיקום החברות שלהם נראית פסימית גם בסוף הספר, כאשר ישנה הבטחה גלומה לעתיד כאשר הודו תשוחרר.
ספר מומלץ בחום ביחס לספרים האחרים של פוסטר לדעתי הוא הטוב ביותר.
A Passage to India/ E.M. Forster
Kindle Edition, 1924, 376
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
