​Please scroll down for an English review.

הספר הזה הוא אחד המטופשים והמיותרים שקראתי מזה זמן רב. הדמות המרכזית בעלילה, רבקה בלומווד, בלתי נסבלת, ולמרות שניסיתי למצוא בה צדדים חיוביים, זה היה מאוד קשה. גם בן זוגה לוק, לא היה להיט, אבל הוא לפחות הצטייר כאדם שפוי, מה שאי אפשר להגיד על רבקה.

“שלום,” אומר קול. אני מרימה את מבטי ורואה בחור שרירי בבגד לייקרה שחור אופנתי מתקרב אלי. “אני טוני. מה שלומך היום?” “אני בסדר, תודה,” אני אומרת ועושה כלאחר יד מתיחה קטנה של שריר מיתר הברך (לפחות אני חושבת שזה שריר מיתר הברך. זה שברגל). “רק באתי להתאמן.” אני מחליפה רגליים בנונשלנטיות, מצמידה ידיים ומותחת את הזרועות שלי מול גופי. אני רואה את ההשתקפות שלי בצד השני של החדר – ואף על פי שאני הנחתום המעיד על עיסתו, אני נראית די מגניבה, האמת. “את מתאמנת באופן קבוע?” שואל טוני. “לא בחדר כושר,” אני אומרת ומושיטה יד כדי לגעת באצבעות הרגליים – ואז משנה את דעתי באמצע הדרך למטה ומניחה את הידיים על הברכיים. “אבל אני הולכת הרבה.” “מעולה!” אומר טוני. “על הליכון? או קרוס קאנטרי?” “מחנות לחנות, בעיקר.” “אוקיי,” הוא אומר בספקנות. “אבל לרוב אני סוחבת בידיים דברים די כבדים,” אני מסבירה. “אתה יודע, שקיות קניות וכאלה.” “אוקיי,” אומר טוני ולא נראה משוכנע במיוחד. “טוב… תרצי שאראה לך איך עובדים המכשירים?” “זה בסדר,” אני אומרת בביטחון. “אני אסתדר.”

רבקה בלומווד, בחורה בריטית בתחילת שנות ה 20 שלה, יועצת פיננסית בתוכנית רדיו ובזבזנית חסרת תקנה. כנראה בספר הראשון בסידרה, שאותו לא קראתי, היא נקלעה לחובות אדירים ונאלצה להיכנס לתוכנית הבראה כלכלית שממנה יצאה רק בנס ובסיוע מנהל האשראי בבנק שבו החשבון שלה מתנהל.

אבל רבקה לא למדה את השיעור הכלכלי, והיא ממשיכה במסע רכישות מטורף והזוי במקביל לניסיונה להסתיר את המחלה הקשה שלה מכל הסובבים אותה כולל שותפתה לדירה ובן זוגה לוק.

בן זוגה, הוא איש עסקים עסוק עד כדי כך שבמהלך החופשה שלהם הוא קבע פגישות עבודה. הוא גם לא הגיע לארוחת ערב אצל ההורים שלה ואיחר ב 4 שעות לחתונה של הבן של השכנים.

הוא לא מודע לטירוף הקניות שאופף את רבקה. למעשה רק הבנקאי שלה והשותפה שלה לדירה מודעים לכך.

לוק, מציע לרבקה לנסוע איתו לניו יורק שם הוא מתכנן להקים סניפים. היא מסכימה ברוב צהלה ושימחה וגם דואגת למסגרת אשראי מתאימה (שממש לא ברור לי איך נתנו לה).

העלילה נעה מדחי לדחי, בין מסעות קניות מטורפים לבין החיים שרבקה מנהלת בהכחשה מלאה למצבה הכלכלי. התיאורים קצת העציבו אותי והרבה עיצבנו אותי.

מערכת יחסיה עם לוק גם היא נעה על הגבול הלא ברור והמעורפל ביחוד לא ברור מה משותף לשניהם ועל בסיס מה הם מקיימים זוגיות.

החלק הטוב ביותר בספר היא סצנת החדר כושר במלון ארבעת העונות בו לוק ורבקה מתאכסנים, בניו יורק. את התחלת הסצנה תוכלו לקרוא בציטוט מעלה, וזו באמת ההתחלה של אפיזודה אלמותית ומצחיקה בטירוף. אבל מעבר לכך, הדיאלוגים שיטחיים, במיוחד הדיאלוג הפנימי של רבקה שלא מתעלה על זה של ילדה בת 14. העלילה שטחית, וממצה את עצמה במהירות. ובאופן כללי כפי שכתבתי, ספר מטופש ומיותר.

הוא זכה לשני כוכבים רק בזכות סצנת חדר הכושר שבאמת היתה אחת המצחיקות שקראתי.

Shopaholic #2

---

While I had some difficulty finding redeeming qualities in the central character, Rebecca Bloomwood, I ultimately found this book unfulfilling and lacking in substance. However, I did appreciate the portrayal of Luke as a rational person.

Rebecca Bloomwood is a young British woman in her early 20s who works as a financial consultant on a radio show. Her love for spending money often drowns her in debt. It’s worth noting that I haven’t read the first book in the series. Still, it appears that she overcame significant financial struggles by entering a recovery program and receiving assistance from the credit manager at her bank.

However, Rebecca does not learn the economic lesson, and she continues on a crazy and delusional shopping spree while trying to hide her serious illness from everyone around her, including her roommate and her partner, Luke.

Her partner is a busy businessman, so much so that he schedules work meetings during their vacation. He also didn’t come to dinner with her parents and was 4 hours late for the neighbor’s son’s wedding.

Rebecca’s shopping frenzy is only known by her banker and roommate.

Luke offers to take Rebecca to New York, where he plans to open a new branch. She happily agrees and also obtains a suitable credit limit (which I’m not sure how she managed to get).

The plot progresses through a series of postponements amidst Rebecca’s extravagant shopping and her denial of financial reality, leaving the reader disappointed.

Luke and her have an ambiguous relationship that lacks a transparent basis.

Although the book has a few good moments, the most memorable one being the gym scene at the Four Seasons Hotel in New York, where Luke and Rebecca are staying, it quickly becomes apparent that the story falls short in many areas. The dialogue comes across as superficial and shallow, particularly Rebecca’s inner dialogue, which seems to be that of a 14-year-old girl. The plot itself is also superficial and lacks depth and substance. Overall, the book is disappointing and does not seem to serve any meaningful purpose.

Due to its hilarious gym scene, I gave it two stars.