“רצח רוג’ר אקרויד” הוא אחד מהספרים המצויינים שהוציאה תחת ידה אגתה כריסטי.
באמנות היא מתעתעת בקורא שעד עמודיו האחרונים של הספר אינו יודע מי הרוצח. הסיפור נמסר מפי רופא הכפר, ג’ורג’ שאפרד, שמספר את השתלשלות האירועים מעיניו.

גופתו של רוג’ר אקרויד נמצאת לאחר ארוחת ערב חברתית. בליבו נעוץ פיגיון. המשטרה מניחה שהרוצח הוא הדמות הברורה מאליה, בנו החורג שמסתתר ואינו בנמצא, אבל התעקשותה של ארוסתו, בתו החורגת של רוג’ר אקרויד מתעקשת לצרף לחקירה את הרקול פוארו, שנמצא בפנסיה ומגדל קישואים בכפר להנאתו.

הגאונות של כריסטי אינה טמונה בעלילה. העלילה בדרך כלל פשוטה וגם המניעים ברורים, אלא במבנה העלילה שמותיר את הקורא נפעם לנוכח מעשה המרכבה של גילוי הרוצח בשני הפרקים האחרונים. לכל אחד מהסובבים את רוג’ר אקרויד יש מניע סביר לבצע את הרצח, שינאה או טינה וגם הזדמנות מספקת לרצוח אותו. במהלך לולייני, הסופרת מפלילה את כלל הדמויות ואז מנקה אותן מהחשד ושוב מפלילה את חלקן, כך שבפרקים האחרונים הקורא תוהה היכן מסתתר הקלף.

אני אוהבת את הספרים שכתבה אגתה כריסטי, אין בהם דברים מזעזעים מידי, אין בהם מתח חורק שיניים, יותר מעשה חשיבה.

הרקול פוארו #4

דף הסידרה –

הרקול פוארו