"הם רואים דברים שונים כשהם מביטים מבעד לחלון – הית'קליף את הפחדים והשנאות שלו, קתי את הכמיהות והחסכים שלה. אבל איש מהם לא רואה את הדברים כמות שהם. וגם אני התחלתי לראות את הפחדים והכמיהות שלי מגולמים מחוץ לעצמי, התחלתי להבחין בפרשנות על חיי בחייהם של אחרים."
ספר יפיפה, שמבוסס על מעין דיאלוגים בין פיי, סופרת, גרושה עם ילדים, שטסה מלונדון לאתונה להעביר קורס ספרותי קצר, לבין דמויות שונות עימן היא נפגשת במהלך מסעה.
הדגש הוא על מעין דיאלוגים, שכן לרוב פיי היא בצד המאזין וכך הקורא לומד על הדמויות השונות ודרך סיפורן על פיי.
הספר מלווה בתובנות קטנות וגדולות. כל מונולוג הוא מעין סיפור קצר שיש לו התחלה אמצע וסוף, כך שנוצר רצף של סיפורים קצרים נוגעים ללב וייחודיים.
הדמויות שהכי התחברתי למונולוג שלהן הן מריאל שמשתתפת כתלמידה בקורס, אלנה חברתה של פיי ואן, הדיירת שמגיעה להחליף את פיי בדירה ביום האחרון לשהותה באתונה.
מריאל מקבלת שתי הזדמנויות לעומת אלנה ואן, אבל במהות המונולוגים של שלושתן חושפניים, מרגשים , נוגעים בשורש הקילקול והפחד הנשיים. מבין שלושתן, רק מריאל מצליחה לחוות תיקון וזה בעיקר בשל המונולוג השני.
המשותף לשיחות שפיי מנהלת הוא הקושי שבניהול מערכות יחסים זוגיות והאופן שבו הפרט מגדיר את עצמו ביחס אליהן כשהוא נמצא בתוך מערכת זוגית לעומת האופן שבו הוא מגדיר את עצמו כשהוא מחוץ למערכת הזו ובעיקר: הערכה עצמית, תפיסת מקום במרחב, ציפיות, אכזבות, כשלונות.
אהבתי את התובנה הבאה של אלנה. הזדהתי עם האמירה שלה עמוקות:
"התהליך מהיר כל כך שהיחסים נגמרים כמעט ברגע שהם מתחילים. הרבה מאוד פעמים הרגשתי שליחסים שלי אין סיפור כי אני מקדימה את המאוחר, כמו המנהג שהיה לי פעם לקרוא את סוף הספר כבר בהתחלה. אני רוצה לדעת הכול בו־ברגע. אני רוצה לדעת את התוכן מבלי להצטרך לחוות את פרק הזמן הדרוש להתפתחותו.""
מאחר וזה לא ספר עלילתי, יש לו מקצב שונה ובעיקר יש בו משהו מאוד יחודי ומרתק.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
