For English review, please scroll down.

ניקולאס קולרידג’ מגיע מעולם התקשורת הכתובה. הוא היה עורך משנה של מגזין הטאטלר הבריטי, היה מנכ”ל ונשיא של חברת קונדה נאסט העולמית ובשנת 2023 הוא התמנה כיו”ר הארמונות המלכותיים. כך שקולרידג’ מכיר את עולם כתבי העת, את החברה הגבוהה ואת עולם ההון.

“עם חברים כאלה” עוסק עולם התקשורת הכתובה וההון. זוהי תעלומת רצח בעולם פרסום כתבי העת היוקרתיים.

קיט פרסטון, עורך ראשי בעיתון “חיי חברה” מחליט בצעד נועז להציף את השוק בגיליון שבו מתפרסמת כתבת פרופיל על אשת החברה, אנסטסיה פולגר. 

את הכתבה הכינה אנה גרנט, כתבת תחקירים מוכשרת שמצליחה להוציא מהמרואיינים שלה את המיטב. אנסטסיה נמצאת בהליכי גירושים סוערים מברונו פולגר ולאחר שסיפקה בראיון פנינים, היא מתכחשת לציטוטים וטוענת שהם הוצאו מהקשרם. במקביל, ברונו זועם עם פירסום הראיון.

המהלך של קיט מתחיל רכבת הרים משוגעת ולאחר מספר ימים גופתה של הכתבת הראשית, אנה גרנט, נמצאת בדירתה.

לא די בכל אלה, קיט מאוהב באנה גרנט. לאחר פירסום הראיון, הם נפגשים לערב אינטימי לאחריו הם יוצאים לארוחה משותפת עם הבעלים של החברה. כאשר, מישהו רוצח את אנה בשעות שלאחר מפגש עם קיט, הוא הופך לחשוד העיקרי.

קיט עומד בפני גירושים. הוא כמעט בן 40, והעבודה היא מרכז חייו . לאחר הפרידה מאישתו, הוא שוקע יותר לתוך הכאוס של עבודתו, ואנה היא סוג של תמריץ לגבריותו.

כדי לנקות את שמו, קיט יוצא במרדף אחר העבריין האמיתי. המרדף מתרחש כנגד שעון החול ההולך ואוזל: המשטרה רודפת אותו, מישהו מאיים לפגוע בבתו וגם פוגע בה, הוא מאבד את מקום עבודתו וחייו נמצאים בסכנה.

קולרידג’ כותב מנקודת מבט פנימית של היכרות עמוקה עם העולם התקשורת הכתובה. כבר בעת כתיבת הספר, עולם כתבי העת והעיתונאות הכתובה היה במגמת ירידה לעומת רשת האינטרנט וזה ניכר בעלילה. הוא מתמקד בתחרות האכזרית ובמלחמת ההישרדות הקשה.

הספר קיצבי ומעניין ברובו במיוחד בחלקים שעוסקים בעולם התקשורת וההון (היו חלקים שגלשו לתיאורי יתר אבל הם לא רבים). הוא נע במהירות בין מדינות וערים שונות על פני הגלובוס, וטס במהירות הסילון במחלקת העסקים בין לונדון, הונג קונג, ניו יורק, פריז ואפילו גרמניה.

ניכר שקולרידג’ מתעב את העולם הכוחני של בעלי ההון, את התככים, ההסתאבות, הצביעות ואת ההגנה שהעשירים מקבלים מהחוק.

הספר תורגם בהוצאת “קוראים”.

מעבר לפונט הקטן, מאוד הפריעו לי שגיאות עריכה והגהה לשונית בעברית. בדרך כלל אם הן בהיקף סביר, מופיעות פה ושם אני מתעלמת. אבל במהדורה שקראתי נראה שאיכות העריכה וההגהה הלשונית ירודה מאוד.

לדוגמא בעמוד 56 הדמות של אנה אומרת לקיט: “חבל לא יכולת להיות זבוב על התקרה”  – הביטוי הנכון בעברית “זבוב על הקיר”.

גם שגיאות הגהה לא חסר, לדוגמא עמוד 55, הדוברת אומרת “למרות שאני בספר אם איזה מגזין יסכים לגעת בזה”, ברור שהיא מתכוונת להגיד למרות שאני בספק…

בעמוד 27- “על תגיד שום דבר” כשברור שהמשפט אמור להיות “אל תגיד שום דבר”

בעמוד 109- “אותי תצלמו את הברינג” לקח לי כמה שניות להבין שלמעשה הכוונה היא ל- “אולי תצלמו את הברינג”.

שגיאות העריכה וההגה פשוט חירבו לי את ההנאה מהספר והכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא אותו בעברית. לכן, לקח לי המון זמן לסיים אותו. נדרשתי למנוחה בין פרק לפרק להתגבר על הזעזוע שלי מרמת העריכה של הספר.

בהתעלם מהשגיאות, הספר מהנה ומספק שעות של מתח ועלילה קצבית. חבל שהעריכה בעברית כל כך ירודה.

---

Nicholas Coleridge comes from the world of written communication. He was sub-editor of the British Tatler magazine, CEO and president of the global Condé Nast company, and, in 2023, chairman of the royal palaces. So Coleridge knows the world of magazines, high society, and capital.

The title ‘With Such Friends’ alludes to the theme of friendship and betrayal, which is central to the plot. The book deals with written communication and capital and is a murder mystery set in the world of prestigious magazine publishing.

Kit Preston, editor-in-chief of the “Social Life” newspaper, decides to take a bold step and flood the market with an issue featuring a profile article about the socialite Anastasia Folger.

The article was prepared by Anna Grant, a talented investigative reporter who manages to get the best out of her interviewees. Anastasia, amidst turbulent divorce proceedings from Bruno Folger, provided pearls in an interview, only to later deny the quotes and claim they were taken out of context. At the same time, Bruno is furious with the interview’s publication.

Kit’s move starts a crazy roller coaster, and a few days later, the dead body of the chief reporter, Anna Grant, is found in her apartment.

Kit’s move starts a crazy roller coaster, and a few days later, the dead body of the chief reporter, Anna Grant, is found in her apartment. It’s revealed that Kit was in a romantic relationship with Anna, which adds a personal dimension to the murder investigation.

Kit is facing a divorce. He is almost 40 years old, and work is the center of his life. After separating from his wife, he sinks deeper into the chaos of his work. The chief reporter, Anna, is a personal and professional stimulus to his manhood and a significant figure in his life.

To clear his name, Kit goes in pursuit of the real culprit. The chase takes place against the running out of the hourglass: The police are chasing him. Someone threatens to harm his daughter and also harms her. He loses his job. His life is in danger.

Coleridge writes from an inside perspective of deep familiarity with written communication. When writing the book, the world of magazines and written journalism was on a downward trend compared to the internet, which is evident in the plot. It focuses on the brutal competition and the tough war of survival.

The book’s fast-paced and engaging narrative, particularly in the sections that delve into media and capital, keeps the reader on the edge of their seat. The story swiftly moves between different countries and cities across the globe, whisking the reader on a jet-speed journey in business class. From the bustling streets of London to the vibrant energy of Hong Kong, the book’s global settings will surely pique your interest and make you eager to explore different cultures.

Coleridge’s narrative is a scathing and engaging critique of the powerful world of capitalists, their intrigues, hypocrisy, and the protection that the rich receive from the law. This aspect of the book will likely leave readers feeling enlightened and more aware of the complexities of the world of high society and capital.

The book was translated by “Koraim” publishing house.

Beyond the small font, I was bothered by editing and linguistic proofreading errors in Hebrew. Usually, if they are of reasonable scope and appear here and there, I ignore them. However, in the edition I read, the editing and linguistic proofreading quality could be better.

For example, on page 56, Anna’s character tells Kit, “It’s a shame you couldn’t be a fly on the ceiling.” The correct phrase in Hebrew is “a fly on the wall.”

There are also many proofreading errors. For example, on page 55, the speaker says, “Even though I am in the book if some magazine will agree to touch it,” she means to say, “Even though I doubt it.”

The editing and spelling errors in the Hebrew edition of the book were a significant disappointment. They detracted from my enjoyment of the book, making it a challenging task to finish. The poor editing was so jarring that I needed to take breaks between chapters to recover from the shock.

Ignoring the errors, the book is enjoyable, providing hours of suspense and a rhythmic plot. It’s a shame that the editing in Hebrew is so poor.