For English review, please scroll down.
לא כל תשוקה היא שירה. לפעמים היא רק מסכה שמסתירה שליטה, אלימות והחפצה. "ספר התשוקות" מציג פנים דרום־אמריקאיות רבות לתשוקה, אך רובן אינן נושאות עימן רגש אלא רק הלם.
ספר התשוקות מבקש, לכאורה, להציע פסיפס דרום אמריקאי נשי, טעון ונועז, של תשוקות מכל הסוגים: מיניות, רגשיות, קיומיות. זוהי אנתולוגיה עכשווית הכוללת שמונה עשרה סופרות מדרום אמריקה: מאורוגוואי, ברזיל, קולומביה, ארגנטינה, פרו, צ’ילה ואקוודור, שכל אחת מהן תורמת סיפור קצר או שניים, המגוללים בדרכה את פניה השונות של התשוקה.
ייתכן שהכוונה הייתה טובה: לחשוף את הקורא הישראלי למגוון תרבותי וספרותי. אך הבחירה בסיפורים הכלולים בקובץ הזה מועדת לפורענות.
במקום פסיפס של תשוקות מתקבל רצף של סיפורים על מצבי קצה, לעיתים חולניים, שבהם האובססיה משתלטת והגבולות מיטשטשים עד גיחוך. חלק מהסיפורים עוסקים בשליטה פתולוגית, כאשר אהבה ותשוקה משמשות בהם עלי תאנה למערכות יחסים כוחניות ואלימות. אחרים מתארים מיניות באופן בוטה, עם תיאורים גסים וחסרי סאבטקסט, לעיתים עד כדי פורנוגרפיה מוצהרת. קשרים לסביים מופיעים לא פעם, אך לרוב מוצגים ככלי להפעלת כוח, להשפלה או לפנטזיה שטוחה, ולא כמקום לחקירה של זהות או אינטימיות.
נדמה שכמה מהסיפורים לא נכתבו מתוך צורך ספרותי, אלא מתוך רצון לעורר הלם, פרובוקציה או תחושת חרדה מדומה. כך גם נדמית ההחלטה לאגד את הסיפורים תחת כותרת אחת. הדמויות שטוחות, השפה לעיתים סתמית, והמצבים מוקצנים לשם ההקצנה בלבד. מצאתי את עצמי מתרחקת, מתחלחלת ואף נגעלת, דווקא כשהסיפורים מנסים להתקרב.
הסיפור הראשון, לדוגמה, שערה מזדיינת, פשוט דוחה. מי רוצה לקרוא תיאור של גבר שבמהלך מין אוראלי נתקעת לו בפה שיערת ערווה? זה לא חתרני, לא נועז וגם לא משעשע. זה פשוט מיותר.
בסיפור ריח, המספרת מתארת את המשיכה שלה לגבר מסוים כך: "החברות שלי היו שולחות אותו למקלחת, אני נצמדתי אליו. הוא היה גבוה, הראש שלי הגיע לבית השחי שלו. שאפתי. הריח היה חמוץ וחודר". כל מי שעמד באוטובוס צפוף וחווה את ריח הזיעה של מי שלא התקלח, יזהה מיד את התחושה ותסכימו איתי שאין בה שום דבר חושני.
בתוך הנוף הזה, הסיפור התלוי מאת אדריאנה ליסבואה, סופרת ברזילאית, בולט לטובה. זהו סיפור שאינו מבקש לזעזע, אלא בונה לאט ובשקט תחושת מועקה וקיום. אמנם יש בו יסודות של תשוקה ואהבה ישנה, אך אלה נוכחים רק בשוליים. לב הסיפור הוא הגורל, והמהלך של התערבות אנושית בגבולותיו. בניגוד לרוב הסיפורים באנתולוגיה, כאן יש אמת אנושית, סגנון בשל ורמזים שהולכים ונקשרים למשמעות עמוקה. זה סיפור שעומד בכבוד גם מחוץ לאסופה, כסיפור עצמאי לכל דבר.
בסופו של דבר, קשה שלא לתהות אם שם הקובץ, ספר התשוקות, נבחר מתוך אירוניה לא מודעת. שכן רוב הסיפורים שבו אינם בוחנים תשוקה, אלא מפרקים אותה, מעוותים אותה, או משתמשים בה כדי להסוות סיפורים על כוח, שליטה ואלימות. זוהי אנתולוגיה שמציבה לקורא מסכה מזויפת של חוויה אנושית, אך מותירה אחריה בעיקר טעם של החמצה.
ספר התשוקות/ סופרים שונים
הוצאת תשע נשמות, 2018, 301 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
Not all passion is poetry. Sometimes it is merely a mask for power, violence, and objectification. The Book of Passions presents many South American faces of desire, but most of them carry no emotion, only shock.
The Book of Passions ostensibly aims to present a bold, emotionally charged Latin American mosaic of feminine desire – sensual, emotional, existential. This contemporary anthology features eighteen authors from South America, including Uruguay, Brazil, Colombia, Argentina, Peru, Chile, and Ecuador, each contributing one or two short stories that, in their way, explore different facets of passion.
Perhaps the intention was noble: to expose Israeli readers to a broad literary and cultural spectrum. However, the selection of stories in this collection is, quite frankly, a recipe for disaster.
Instead of offering a diverse tapestry of desires, the anthology devolves into a sequence of extreme, and often pathological, situations. In many of these stories, obsession takes over and boundaries dissolve into absurdity. Some focus on controlling relationships, where "love" and "desire" serve as flimsy covers for unchecked domination. Others portray sexuality in coarse, graphic ways, devoid of nuance or subtext, occasionally descending into outright pornography. Lesbian relationships appear frequently but are often used as tools for manipulation, humiliation, or shallow fantasy, rather than as honest explorations of identity or intimacy.
It seems several of the stories weren’t born of literary necessity, but of a desire to provoke or shock. The same could be said about the decision to gather them under one anthology. The characters are flat, the language is sometimes lifeless, and the situations are exaggerated for the sake of being extreme. I found myself withdrawing, even repelled, especially at moments where the stories seemed desperate to draw the reader closer.
Take the first story, for instance: “Fucking Hair” (translated title). It is, quite simply, revolting. Who wants to read about a man who, during oral sex, gets a pubic hair stuck in his mouth? It's not daring, or funny, or smart. It’s just crude.
In another story, "Smell", the narrator describes her intense attraction to a man by saying:
"My friends would have sent him to the shower. I leaned in closer. He was tall, my head reached his armpit. I inhaled. The smell was sour and sharp."
Anyone who’s ridden a crowded bus next to someone who hasn’t bathed can imagine the sensation; it’s nauseating, not erotic.
Amid this landscape, The Hanged Man by Adriana Lisboa (Brazil) stands out as a rare gem. It doesn't seek to shock, but rather builds, with quiet intensity, a sense of fate and unease. While passion and a long-lost love play roles in the background, the story's real focus is on fate, and what happens when we try to tamper with it. Unlike the others, this story offers human truth, stylistic maturity, and layered meaning. It would stand strong even outside the anthology, as a compelling piece in its own right.
In the end, one can’t help but wonder whether the title The Book of Passions was chosen with unintentional irony. Most of these stories do not explore passion – they dissect, distort, or use it as a thin veil for narratives about power, domination, and violence. This is an anthology that puts on a false human face – and leaves the reader with a sense of missed opportunity.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
