יותר 2.5 כוכבים אבל בוודאות לא שלושה.

הסקירה כוללת ספויילרים אבל אל תתרגשו הספר הזה כולל כל כך הרבה תהפוכות שבטוח תופתעו.

---

החיים של ליבי לא היו קלים.

יום אחד בחזרה מהצבא לחגוג לאביה את יום הולדתו, היא רואה 2 ביריונים מאיימים עליו במשרד. ליבי הנסערת, עוקבת אחריהם ומחליטה באקט של גיבורות מהסרט וונדר וומן להתמודד עם אחד מהם. הוא כמובן, גבר בעל אבר, אונס אותה בסצנה מפורטת להחליא ובברוטליות דבר שהופך את חייה מהקצה לקצה.

ללמדנו שיששנם רגעים שעדיף לברוח ולא להיות חכמולוגים וזו נקודת אי האמינות הראשונה בספר. והיא לא אחרונה.

10 שנים אחרי ליבי היפיפיה בת ה 28 פוגשת בעומר.

היא נשואה לחלאה, שאנו הקוראים לא נדע למה הוא חלאה עד כמעט צאת נשמתו, והיא רוצה להיפרד ממנו. עומר מאידך, הוא לא בדיוק הסוג שלה אבל היא נמשכת אליו והוא אליה בצורה בלתי נשלטת.

מסתבר שעומר הוא אחד מהחברה במעגל הקרוב לליבי והיא פשוט אף פעם לא שמה עליו. ההתעקשות שלו כפי שאתם מתארים לעצמך משתלמת בסוף, והם חווים סקס מותח קירות בעיקר (בהן צדק! המושג מותח את הקירות מופיע בתדירות של לפחות פעם במשגל) כשמזמן לזמן רודף אותם אמיר בעלה הפסיכופת של ליבי וגלייה המסוממת גיסתו של עומר.

כן, משפחה שכזאת. מן שילוב מוצלח שכזה שהופך את האווירה למסעירה יותר.

גם העבר של עומר לא חף מהרפתקאות.

אחותו התאומה של עומר מתה (אני משאירה לכם לגלות לבד על סצנת המוות ההזוייה שהסופרת אירגנה לה) ועומר שקע לדיכאון וסמים שבן דודו היה מוכר לו מהעסק המשפחתי שלהם (אפשר להביא את זה ביותר ירוד מהתיאור הזה?! כןןןןןן חכו ותראו)

אבל העבר של עומר וליבי חוזר להכות בהם ובשלב הזה המותחן הקליל הופך למלודרמה משולבת בטרגדיה כשהגופות הולכות ונערמות לרגלי ליבי ועומר.

בשלב מסוים הספר הזה שם את ערוץ ויוה בכיס הקטן שלו כשבפה פעור הקורא ההמום מגלה שהדוד הוא בעצם האח שהתחתן עם חברה של אחיו החורג והכניס את החברה העכשווית של אחיו להריון והיא ילדה בת שלמעשה נחשבת לאחיינית של בן זוגה. משהו כזה בערך אל תתפסו אותי במילה כי העץ המשפחתי הפך מורכב להבנה מדף לדף וחייבים כאן עץ גניאולוגי בכדי להגיע לפתרון הנכון.

בנוסף, הספר הזה כולל עלילת מתח בינלאומית של אימוץ לא חוקי של תינוקות, שתי משרתות גרמניות הנוחתות בארץ באמצע הלילה וכן עלילת אלימות ואיומים בתוך המשפחה.

בקיצור, מאחר והעיסה המשפחתית לא היתה רקע מספק לסצנות סקס שלפעמים היו פשוט הזויות גם בעיתוי שלהן, הסופרת יבאה מחו”ל קצת בעיות כי אין כמו תיבול בינלאומי בכדי לעורר את בלוטות הטעם.

שלא לדבר על סוף הספר. סצנה הלקוחה מספרי ג’יימס בונד כשהוא קופץ על הרשע ושניהם נופלים דרך מעקה הזכוכית של המרפסת לדשא.

הסצנה הזו גם לא הספיקה והיא מתובלת בחברה על סף טירוף נפשי, רצה חצי ערומה בחצר בכדי לוודא שהיקום לא מתעלל בה שוב ושהמסכן חיי. כאילו גיברת מה עם איזו חולצה, גופיה, סמרטוט על עצמך? לרוץ עירומה בחברת שוטרים לא הופך את הסצנה ההזויה לאמינה יותר.

אנחה.

יש עוד שלל תיאורים הזויים בספר הזה שגובלים בקומדיה ולאו דווקא בדרמה כפי שאני משערת שמחברת התכוונה. אבל לזכותה יאמר שהרומאן/ מותחן הזה הופך דפים בקצב ובכמה שעות ניתן לסיים אותו ויש בו איזה סוג של הנאה מזוכיסטית משעשעת בקריאת הצרות שנופלות על הגיבורים שלנו כמו ברד ביום חורף טוב.