ספר חזק, אינטיליגנטי ומכמיר לב.

נגה היא פסיכולוגית קלינית, שמקבלת לטיפול נערה בת 17 שמגיעה אליה בצו בית משפט. הנערה מרדנית, אבל לא רק, היא נפש אובדת שמנסה להתאבד ע”י כך שהיא חותכת את עצמה.

הטיפול באדווה, מציף בנוגה זיכרונות מילדותה בקיבוץ, מהיחסים שלה עם אימה, רות, ניצולת שואה ועם אביה פרופסור לארכיאולוגיה שמסתובב בעולם עם עוזרת המחקר שלו, עם אחיה הגדולים שעזבו את הקיבוץ עוד לפני שהגיעה לגיל 9, ועם רוני ואלי שני חיילים בודדים שהתגוררו בבית השכן לשלהם בקיבוץ.

בתחילה הסיפור נראה כמו עוד סיפור על ילדות בקיבוץ אבל עם התפתחות העלילה הוא סוטה למחוזות אחרים מכמירי לב וכואבים.

בתנועות קדימה ואחורה הסיפור נע בין סיפורה של נוגה, סיפורה של רות וסיפורה של סבתה של נוגה. שלוש דורות נשים, שתי ניצולות שואה וילדה אחת שחווה את הטרגדיה באופן כפול ומשולש.

ספר יפיפה ומדוייק. חבל שלא זכה ליותר חשיפה.

---