“לינה משותפת – רצח בקיבוץ” מאת בתיה גור הוא רומן בלשי מהשורה הראשונה בז’אנר המתח הישראלי, כזה שיודע לא רק לספק תעלומה, אלא גם להניח את האצבע על הדופק החברתי של הקיבוץ. גור לוקחת אותנו הישר אל ליבה של החברה הקיבוצית – סביבה שנראית לכאורה שלווה ושוויונית אך רוחשת מתחים גלויים וסמויים והסדקים שבתוכה מובילים לאסון. כבר מהעמוד הראשון, מורגש שמדובר ביותר מרק חקירת רצח, אלא בבחינה מעמיקה של מרקם חיים ייחודי ומורכב.
הפעם, מיכאל אוחיון – הבלש המוכר והאהוב מהסדרה – עומד בפני אתגר חדש: הוא מצטרף ליחידה הארצית ומקבל את תיק החקירה הראשון שלו במסגרת זו. הרצח בקיבוץ מייצר עבורו סביבה שונה מכל מה שהכיר עד כה. הלבה הרגשית והחברתית שפועמת מתחת לפני השטח דורשת ממנו כישורי חקירה והבנה עמוקה של נפש האדם ושל הדינמיקה המיוחדת של החיים בקהילה הקיבוצית.
אוחיון, כדרכו, הוא בלש מהורהר ומיוסר, חד אבחנה אך סגור רגשית, כזה שמתקשה לעיתים לתקשר ולהיקשר עם האנשים שסביבו. בהשוואה לבלשים אחרים בספרות הישראלית, כמו אברהם אברהם של דרור משעני, יש באוחיון ממד של “זאב בודד”, אך בניגוד לאברהם אברהם, דמותו של אוחיון לא נעטפת בהילה של עייפות או תחושת כישלון, אלא של חוקר הנאבק בעיקר מול עולמו הפנימי.
הספר מתעלה בזכות האופן שבו בתיה גור משכילה להציג את החברה הקיבוצית על רבדיה השונים. היא בונה גלריית דמויות מגוונת ומשכנעת – כל אחת מהן מגלמת צד אחר של המתח בין ערכים קיבוציים ישנים למציאות חדשה, בין סולידריות ליחס חשדני וקר. יש תחושה שגור לא הסתפקה בחקירה בלשית, אלא ביקשה גם לכתוב רומן חברתי-פסיכולוגי שמאיר את הקיבוץ מבפנים, על סודותיו, חטאיו ושבריו.
לטעמי, זהו אחד הספרים המוצלחים ביותר בסדרה – ובכלל בז’אנר הבלש הישראלי. הספר כתוב היטב, הקצב נכון, ויש בו עומק רגשי ואינטלקטואלי שלא נופל מהעלילה עצמה. כל פרט, תיאור ודיאלוג משמשים לא רק לפתרון התעלומה אלא גם להרחבת ההבנה שלנו את המקום והאנשים שבו.
החיסרון המרכזי בעיניי, וזה מה שמנע ממני לתת לספר ציון מושלם, טמון בסיום. בפרקים האחרונים, נדמה היה לי שהחקירה מאיצה יתר על המידה, והפתרון שהבלש מציג מגיע כמעט משום מקום. ההיקשים, שהיו מדויקים ושקולים לאורך הספר, נעשים לפתע קשים למעקב והקורא נותר בתחושה שהסיום חפוז מעט ולא לגמרי מעובד.
ובכל זאת, מדובר בספר מרשים, עשיר ומעמיק, שמפגיש בין מתח בלשי קלאסי לבין מיקרוקוסמוס ישראלי טעון וייחודי. “לינה משותפת – רצח בקיבוץ” הוא רומן בלשים מוצלח, שמצליח לגעת בחלום הקיבוצי ושיברו באופן מעורר התפעלות.
לינה משותפת – רצח בקיבוץ/ בתיה גור
הוצאת כתר, 1991, 258 עמ’
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
מיכאל אוחיון #3
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
