​Please scroll down for an English review.

יסמין היא אדריכלית מצליחה ורווקה בגיל 40. הרווקות היא תוצאה של החלטה מודעת שלא לחיות בזוגיות, לא להביא ילדים ובאופן כללי מתוך החלטה שהאחר הוא לא בטווח האחריות שלה והיא גם לא מעוניינת באחת כזו. היא סוג של נרקסיסטית, מאוהבת בלבד שלה.

יסמין אוהבת להסתכל על זוגות וזוגיות מהצד ולהרגיש כמה היא צודקת בהחלטה שלה. זוגיות זו דינמיקה, זה התחשבות, זה תן וקח וזה קצת לוותר על עצמך כדי להשיג יותר. יסמין לא רוצה יותר. היא מספיק לעצמה.

ואז היא פוגשת את דניאל במהלך חקירת משטרה שהחלה בקבלן בנייה שעבד באחד הפרוייקטים שלה.

הוא גרוש פעמיים, עם שני ילדים. גבר מעניק ומכיל והוא מערער את כל תפיסת העולם שלה.

בתהליך, כמו אדריכלי, יסמין פורטת את המבנה לחלקיו ובמהלכו הקורא נחשף לדילמות התכנוניות והמבניות כשיסמין עוברת את שלבי התהליך עד להכרה ש…

את זה תצטרכו לקרוא.

כתב כמויות הוא ספר טוב מאוד והוא יכל לקבל בקלות 4 כוכבים. הקריינות מעולה, התכנים כתובים היטב. כל זה מתפרק בפרק האחרון שהוא בעיניי בגדר התחכמות, מה שהדמות הדוברת, סמי, מכנה פחדנות. ממש השתפנות שהופכת את כל המילים היפות והמצויינות שנכתבו קודם להן לריקות מתוכן. לכאלה שאפילו הדמות הדוברת לא מאמינה בהן באמת.

וזה כל כך מעצבן ומרגיז כמו הדמות הראשית שהיא דמות מעצבנת מרגיזה וצדקנית אבל דמות רהוטה ומעניינת. דמות שהקורא רוצה להכיר כי היא עוף זר ומוזר.

כל זה, ובעיקר סוף הספר מיד הורידו לי מההנאה שבקריאה וכפי שהסופרת כותבת, ערפתי 2 כוכבים על ההתחכמות הזאת. והיו עוד דברים שהייתי מוכנה להבליג עליהם אילולי סוף הספר. אבל, לנוכח הטעם המר שנשאר לי בפה 3 זה ציון מספק.

עוד הצלחתי להתמודד עם ההתנהגות הבזויה שלה כלפי יוחאי. חוסר היכולת שלה להגיד לו די נגמר אנחנו לא חברים ולא כלום וחלאס עם חיבוקים נישוקים וכל המטעמים האלה שהיא מוכנה להשתתף בהם.

אבל, ההתנהלות שלה מול דניאל זה כבר משהו דפוק ברמות אחרות. משחקי המשוך התרחק. משחקי אני רוצה להיות בקשר אבל לא רוצה להיות בקשר. אני אוהבת אותך אבל תישאר רחוק, היו מאוסים ברמות והשיא בסיום הספר שנותר מעורפל שכל אחד יפרש לעצמו מה נסגר שם אחרי סצנת האמבטיה. למה לא להיות אמיצה להגיד לו לא מתאים לי שלום וביי?

כל מה שלא הייתי רוצה שיעשו לי כבן אדם. להחזיק את הצד השני על אש קטנה, להיות עם ובו זמנית להיות בלי. בלי קשר שמחלקים בו באמת את החיים ששותפים. ממש הבנתי את דניאל.

---

Yasmin, a 40-year-old successful architect, has consciously decided to live a single life without any interest in being in a relationship or having children. She believes caring for someone else is not her responsibility and prefers to focus on herself. Although some people may label her as a narcissist, Yasmin loves and values herself above all else.

Yasmin observes couples and relationships from an outsider’s perspective to reaffirm her decision. She understands that a relationship is a constantly changing dynamic that requires compromise and selflessness. However, Yasmin no longer desires to partake in such connections as she is content with being alone.

During a police investigation related to one of her projects, she meets Daniel.

He has been divorced twice and has two children. He gives and takes away, causing her entire worldview to crumble.

In the process, Yasmin deconstructs the building, revealing planning and structural dilemmas until she realizes that…

To fully uncover the answer, I highly recommend reading the book.

I was thoroughly impressed with the book: The narration and content were well-written, making it a strong contender for a four-star rating. However, the last chapter let me down as it seemed more focused on trying to be clever than providing meaningful content. Sammy, one of the characters in the book, referred to it as an act of cowardice, and I couldn’t agree more. The transformation made all the beautiful words and excellent content that came before it feel empty and pointless, even to the speaking character.

The main character is annoying and righteous but also eloquent and exciting. Despite her peculiarities, the reader is drawn to her and wants to get to know her better.

The book was enjoyable until the end, which left a bitter taste in my mouth. The author’s cleverness was appreciated but detracted from my overall enjoyment. I would have been willing to overlook other issues, but the end of the book was a significant problem. Despite this, I still think the book deserves a 3 out of 5 stars.

I can contain her unacceptable behavior towards Yohai, including her inability to communicate the end of their friendship and her actions that suggest otherwise.

There are some concerns about her treatment of Daniel. The mixed signals of wanting a relationship, keeping her distance, and expressing love but not following through have left many feeling let down. The book’s conclusion is remarkably open-ended, leading readers to speculate about what occurred after the bathroom scene. It would be beneficial if she could be more courageous and straightforwardly communicate her emotions rather than engaging in games. Additionally, I would apprise honest farewell.

I believe in treating others as I would like to be treated. I can relate to Daniel’s point of view.