קראתי ספר אחד מאת וולבק ולטעמי הוא פרובוקטור שההיפ סביבו ממש לא מוצדק. כשהספר “כניעה” יצא לאור ותורגם היה סביבו רעש גדול.

מניסיוני הקודם לא חשבתי שכדאי לי לקרוא אותו. יחד עם זאת, בחלוף הזמן, ומקץ 7 שנים מאז פורסם, החלטתי לראות בעצמי אם באמת יש בו בשורה.

ומה אגיד, מפח נפש.

פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה 19- ז’וריס–קרל הויסמנס. הוא, לא גדול הדור וגם לא מוביל דעה, הוא סתם פרופסור קטן שפירסם ספר אחד ושקע לשיגרה של הרצאות, סטודנטיות ואלכוהול. אולי לא בדיוק בסדר הזה כי רוב הספר הוא עסוק בעיקר בשכרות ובתאוות הסקס שמניעה אותו לקשרים סתמיים וחסרי יחוד עם נשים.

השנה 2022 בצרפת,

לאחר סיבוב בחירות כושל בו לא נבחרת ממשלה, עולות לשלטון 2 מפלגות קיצוניות – מארי לה פאן נציגת הימין הקיצוני ומוחמד בן עבאס, נציג האחווה האיסלמית ועידן חדש מתחיל בתולדות צרפת שהופכת עד מהרה לאיסלמית ומחילה את חוקי השָׁרִיעָה (בינהם חובת עטיית חיג’אב בפומבי ואפשרות לשאת מספר נשים. התאסלמות מוצבת כתנאי למינוי בתפקידים פוליטיים וחברתיים).

פרנסואה מוצא עצמו מובטל לאחר שפוטר מהסורבון כי סירב להתאסלם. חברתו מרים, היהודיה, עולה עם הוריה לארץ ישראל והוא מנותק מכל הרשתות החברתיות והאפשרויות שעמדו בפניו.

הוא צופה מהצד כיצד עם המקל חבריו מקבלים גם את הגזר בדמות שכר ראוי יותר, מגורים מפוארים, ואפשרויות להינשא למספר נשים ומתלבט בינו ובין עצמו אם תפנוקי ומנעמי החיים אינם שווים את הוויתור על העקרונות שלו.

באין עבודה, אין תעסוקה, פרנסואה שוקע בהווה של אלכוהול וסקס וולגרי וסתמי עם נשים שונות. בעיקרון כמו ילד מתבגר הוא מחפש את עצמו. הוא עסוק בהתעקשותו על שנאת נשים, שנאת זרים, גזענות, הומופוביה, התייחסות לנשים כאובייקט מיני, פחדנות וביקורת הריקה על האינטליגנציה. בשלב מסויים, בהיעדר עלילה אמיתי הספר הופך משעמם.

הסוף של הספר היה ידוע מראש.

וכך אובד המסר של וולבק בגבב פרובוקציות מיותרות ומטופשות. לא שהטיעון שלו היה חזק מלכתחילה – לא נראה לי שהאיסלם ישתלט על הציוויליזציה המערבית בקרוב. הפחד נטוע במערביים עמוק מידי וחזק מידי. אין דאגה שצרפת תימסר לאיסלמיסטים על מגש של כסף בלי מאבק.

וכמה מילים על האודיו שהפיקו עברית – פשוט תת רמה שאין כדוגמתה. הקריינית מגמגמת, מקרטעת, משתהה ולא מצליחה לקרוא משפט אחד באופן רצוף. כשהיא לא מצליחה לקרוא את המילה היא מושכת את ההברות. אני לא מבינה איך הם מעיזים להעלות כזה מוצר ירוד ולמכור אותו. בנוסף, הקריינות מונוטונית ולא מספיק שהספר משעמם, היא מוסיפה לו רובד של ייבוש שחותם את גורלו המר.