הספר זכה בפרס ספיר לספרי ביכורים.

העלילה עוקבת אחרי חמש דמויות משכונה בירושלים, ביום אחד ביולי 1969, עם המראת החללית אפולו לירח.

הסיפורים הפנימיים של כל דמות בפני עצמה מעניינים, נוגעים ללב. שני סיפורים היו ממש טובים וביחוד הסיפור של שרלי, ילד צעיר שאביו נהרג במלחמת ששת הימים ועתה הוא מצליח לשים ידו על מכתב מחבר צוות ששירת עם אביו. גם סיפורו האישי של צמח, בעברו האנס, מעניין.

אין ספק שדורי פינטו יודע לכתוב, לפעמים הרגשתי שהכתיבה שלו היא על סף שירה, אבל זה לא הספיק עבורי כדי לייצר חוויה שתעיף אותי. הרגשתי שיש משהו לא תפור עד הסוף בספר הזה.

הסיפורים כשלעצמם לא מספיקים כדי לייצר לכידות בעלילה כי אין משהו שמחבר בינהם, זאת על אף הניסיון של הסופר לייצר השקה רעיונית בין הדמויות והסיפורים.

סיפור הרקע, המראת אפולו 11 לירח, לא הספיק עבורי כדי לייצר את הלכידות התמאטית בין הסיפורים והדמויות. הסיפור של המראת אפולו, נע בספרות רחוקות וגבוהות מידי כדי שתהיה לו השפעה ישירה על הדמויות ובכדי שתהיה לו השפעה עקיפה עליהן.

העדר עלילה אמיתית וחוסר הלכידות בעלילות השונות שלא מתמזגות בסופו של דבר, הוביל לניקוד של הספר.