For English review, please scroll down.

סיפור​ מינורי על חבורה של חמישה ירושלמיים לאורך חמישה עשורים: יואש, קסניה, ליאור, עינת ויואל. 

החבורה מתאחדת סביב שתי דמויות מרכזיות: יואש, טיפוס מלנכולי ואדיש שעוסק בחיפוש עצמי ומוצא את עצמו עוזר ספר בגיל 50 ובאותו הזמן הוא מחפש  אחר מהות החיים דרך המוות. 

וקסניה, מלכת הדרמות, שחקנית ואם חד הורית שנעה על ציר ישראל -צרפת -ארה”ב.

סביבם מתגבשת חבורה שמלווה אותם לאורך השנים, בתהפוכות חייהם, בעליות ובמורדות. אליהם מצרפים או מצטרפות בני / בנות הזוג ומאוחר יותר הילדים.

את הסיפור מספר אחד מבני החבורה,  מעין מספר על, שלא יחשף עד השורה האחרונה של הספר. רגל אחת בפנים רגל אחת בחוץ, המספר מתאר אירועים שנכח בהם וגם כאלה שבהם לא. אבל, זה לא באמת חשוב ולא באמת משנה, כי במקומות שבהם לא נכח, המספר משלים את התמונה ע”י ספקולציות טובות כדי שהתצרף יהיה שלם וקוהרנטי והעלילה לא תפגע.

החלק הראשון של הסיפור ממש חזק ושואב; יואש בן ה 8, זורק כיסא על המורה ובטעות פוגע בקסניה. הדבר הופך לאירוע מכונן ומעצב של חייו. קסניה בהיותה מלכת הדרמה, מכריזה עליו כ”עבד” שלה. הוא לא מתמרד ולאורך חמישה עשורים יעמוד לרשותה בכל גחמה או שגיון שיעלו בדעתה.

הכניעות הזו, קבלת הדין והחיים תאפיין את התנהלותו של יואש גם כשקסניה לא תהיה לצידו: הוא יקבל את הדין כשהיא תודיע לו שהוא צריך להתחתן איתה כדי להשתחרר מהצבא. הוא גם יקבל באותה השלווה את הדין כשתתגרש ממנו. הוא יקבל את הדין כשיזמנו אותו בטעות לבקום מספר ימים לפני שהיחידה שלו תצא לטירונות ובאותה השלווה יקבל את הדין שהוא צריך לעבוד במטבח מה שיוביל לשיחרורו מהצבא.

בעתיד, הוא יקבל את הדין כשהוריו יסרבו לכך שקסניה תתארח אצלהם בדירה בזמן שהם בשליחות בחו”ל. ובאותה השלווה את פרידתו מבת זוגו אביטל, שפתאום הבינה שיואש נסחף לאן שנהר החיים לוקח אותו.

לעומתו, חייה של קסניה הם ספינה מטלטלת בים סוער. בהבלחים אחת לכמה פרקים היא עולה מתהום הנשיה והקורא זוכה לקרוא על טלטלות חייה הסוערים.

ובין לבין, החיים עוברים. ארועים היסטוריים מתרחשים בחלקם הדמויות לוקחות חלק. בחלקם לא.

בשלב מסויים, מבנה הספר, שאינו עוסק באירוע אחד אלא בזרימה של אירועים בין אם אישיים או בינאישיים ובין אם היסטוריים, ואינו עוסק בדמות אחת, גולש לתוך מונוטוניות: עוד אירוע, עוד מפגש, עוד שיחה. שום דבר מהותי שמעיר את הקורא או את הדמויות.

וזו חולשתו העיקרית. הכתיבה מקסימה, יש בה ניצוצות של גאונות, של הומור, של ראיה מפוכחת את המציאות. אבל, אני לא צריכה ספר בכדי לקרוא על חיים טריוויאלים שגם אני חייה אותם.

---

This story is about five people from Jerusalem, Yoash, Xenia, Lior, Einat, and Yoel, spanning over five decades. The group revolves around Yoash, a sad individual who is disinterested in life and is on a quest to find himself. At 50, Yoash becomes a haircut assistant while simultaneously trying to understand the meaning of life through death. By Yoash’s side is Ksenia, the queen of dramas, an actress, and a single mother who moves on the Israel- France- USA axis.

A group forms around a couple, accompanying them through life’s ups and downs. Spouses and children join later.

The story is narrated by a gang member who serves as a super narrator. The narrator’s identity is revealed only in the book’s last line. The narrator describes the events he was present at and those he was not. However, his absence in some places is insignificant since he completes the picture with plausible speculations, ensuring the plot remains coherent and complete.

The story starts with a memorable scene where an 8-year-old boy named Yoash mistakenly hits a girl called Xenia with a chair. She dramatically makes him promise to do whatever she asks, and he agrees. Yoash quietly does what others tell him to, never resisting. This includes getting married and divorced because Xenia says so and even accepting small mistakes that change his life, like being told to join the army early or being assigned kitchen work that leads to his discharge.

Meanwhile, Xenia’s life is full of ups and downs, which we get glimpses of throughout the book. Her dramatic experiences are shared in brief moments scattered across the chapters.

The book also incorporates historical events, but the main problem is that it gets repetitive as it goes on. The same events and conversations happen repeatedly without anything really important or exciting happening. While the writing is good and sometimes even brilliant or funny, the story offers nothing extraordinary. It feels too much like the ordinary life that everyone is already living.