סיפורו של יחיאל, שאביו נעלם אי אז בשנת 1951 כאשר חצה את הגבול לסוריה. יחיאל בן ה 65, אורניתולוג העובד בשמורת החולה, גרוש ובתו היחידה בקשר רופף איתו.

אימו דמנטית ומאושפזת בבי”ח סיעודי אותה לא ראה כשנה.

צילום שהתפרסם בעיתון מתניע מסע חיפוש אחר גורלו של אביו הנעלם אליו הוא יוצא יחד עם בתו.

אני אמביוולנטית לגבי הספר. יש בו חלקים ממש טובים אבל מאידך יש בו התפזרות, סוג של מריחה וחלקים שהיתי מגזמת בלי רחמים. במיוחד תיאורי הסקס המיותרים, אף על פי שהם לא רבים, הם פשוט מיותרים.

החלקים שהיו ממש טובים עסקו בפיענוח פרשיית היעלמותו של אביו של יחיאל. חלקים נוגעים ללב, על ילד שכל חיו מחפש את זהותו שנטועה באובדן ובנטישה של אביו.

מאידך, החלקים שעוסקים בזוגיות של בתו ובזוגיות שלו פשוט היו רעש רקע שלא קידם את העלילה לשום מקום וגם פגם לי בהנאה.

סה”כ ספר טוב כספר ביכורים, מקווה שבספר הבא העריכה תהיה הדוקה יותר.

---