בשנת 2017 זכה דונלד טראמפ באופן מפתיע בנשיאות ארה”ב. הוא הצליח לכבוש את העמדה הבכירה ביותר בממשל האמריקאי, על אף שהילרי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית הובילה בסקרים במשך רוב המירוץ. כניסתו לבית הלבן, לוותה בשינוי תפיסתי ומהפכני באופן ההתנהלות של הנשיא האמריקאי. בעיקר היא לוותה בנסיגה מעקרונות הממלכתיות אל מחוזות הפופוליזם והשימוש האינטנסיבי במרשתת.

בספר “הקרב על אמריקה” מנתחת העיתונאית ישראלית- אמריקאית את הנסיבות שהובילו לנצחונו של טראמפ, את האופן שבו ניהל את הממשל מבחינת מדיניות הפנים והחוץ האמריקאית ואת שלהי שילטונו כולל סאגת החלפת השילטון.

מדובר במסמך מרתק ובו זמנית מזעזע, ממש גורם להלם, שכתוב ביד בוטחת וקולחת. אם נשים בצד את הניתוח הסוציו פוליטי שמגישה הסופרת (ואני לא בטוחה שהיא מומחית להגיש לקוראים שלה כזה ניתוח), היא מקפידה ואף מצליחה להציג אירועים ואנקדוטות שהעבירו בי אישית חלחלה.

כל פרק וכל אנקדוטה העבירו בי צמרמורת קשה יותר: החל מהאופן השיטחי שבו טראמפ מקבל החלטות וכלה באופי המניפולטיבי שבו הוא משתמש באנשים ובתקשורת בכדי להשיג את המטרות שלו.

הטראמפיזם – מונח שנתבע בלקסיקון ומבטא את הגישה החברתית והפוליטית הרואה באדם הלבן את הגזע הנעלה והשולט, שדוחקת את האחר ומחזיקה את מוקדי הכח השלטוניים והכלכליים בידי קבוצת מעטים שלטת – הוביל את ארה”ב במשך ארבע שנות כהונתו של טראמפ כנשיא, להרחבת השסע החברתי ולביטויי גיזענות קשים.

תגובת הנגד לא איחרה להגיע בדמות תנועת Black Lives Matter.

היו חלקים בספר שלא ידעתי אם לצחוק או לבכות: ראה מקרה הצעתו להפגיז סופת הוריקן המתקרבת לחופי ארה”ב בנשק גרעיני. או הצעתו לבנות חומה בגבול אה”ב – מקסיקו עליה הסופרת כותבת –

“יש רגליים להשערה כי התעקשותו של טראמפ לבנות את החומה בגבול ארצות הברית – מקסיקו נבעה מההצלחה היחסית של ישראל בבניית חומות בגבולותיה עם רצועת עזה והרשות הפלסטינאית. טראמפ, בור, ועצלן שאינו טורח לקרוא מסמכים, כנראה לא היה ער לכך שמדובר בגבולות שאורכם כעשירית מגבול ארה”ב – מקסיקו (שאורכו 3,145 ק”מ), ושישראל שילמה מקופתה היא את מלוא העלויות העצומות של בניית הגדרות והחומות האלה”.

ולחשוב שהוא מתכונן לחזור בבחירות הבאות, ולהשלים את מלאכת חיסולה של הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, בסיגנון Free Style תוך שהוא משתמש בתקשורת בכדי לפלג את הציבור ובביטויים מעליבים (“איש הטילים הקטן” השם שבו כינה את שליט צפון קוריאה) וגיזעניים מעביר בי צמרמורות קשות.