"הנשיקה" הוא ממואר קשה מנשוא שבו קתרין הריסון מספרת על מערכת יחסי גילוי עריות עם אביה, שנכנס לחייה בבגרותה. הספר מתאר את חוסר היכולת שלה לסמן גבולות מול דמות הורית שהייתה נעדרת שנים ואז חזרה עם דרישות ועם כוח רגשי עצום.
הקריאה לא קלה, לא בגלל סגנון הכתיבה אלא בגלל התוכן הבלתי נתפס. הריסון הבוגרת בוחרת במודע להיכנס למערכת יחסים פוגענית עם אביה. חלק מהמוטיבציה שלה למעשה היא שחרור מאמא שלה, חלק אחר נובע מהרצון להיות נשלטת.
אביה, שהיה כומר, העניק לה מצד אחד תחושת אישור עמוק, ומצד שני הפך לכלי נקמה באמא שלה. התוצאה היא מסלול נוראי שבו נשזרים גם יחסי הכוח המעוותים עם האב, וגם המשולש הרגשי עם האם, משולש הרסני שמפרק את כל מהות המשפחה.
זהו ממואר שמעורר מחלוקת: יש שראו בו אומץ נדיר לחשוף את הלא־מדובר ביותר, ויש שמצאו בו פרובוקציה. אבל אי אפשר להתכחש לכך שהספר מערער את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על יחסי הורים וילדים, על אהבה ועל שליטה.
החוזק שלו הוא בחשיפה חסרת הפשרות: הריסון לא מייפה, לא מחביאה. היא כותבת את הכאב שלה בלי סכר. הקריאה דורשת מהקורא לנשום עמוק, להחזיק מעמד, ובעיקר לא לברוח מהמורכבות.
זה ספר שאני לא יכולה לומר שנהניתי ממנו, אבל קשה להמעיט בחשיבותו בתרבות הספרותית של עיסוק בפגיעה מינית.
הנשיקה/ קתרין הריסון
הוצאת עם עובד, 1998, 200 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
