מרי ג’ייקל נותרת יתומה מהוריה וכשהמצב הכלכלי שלה מתדרדר היא מחליטה לפתור תעלומה שבמרכזה עומד הרוצח המפורסם הייד.

את ההחלטה שלה מגבים מספר מכתבים שהיא מוצאת במכתבתה של אימה. היא פונה לשרלוק הולמס בבקשת סיוע והוא נעתר.

במקביל סידרת רציחות נשים שמתרחשת בלונדון מובילה לכך שמרי מצטרפת לשרלוק הולמס בנסיונות לאתר וללכוד את הרוצח.

דמויות ספרותיות שונות מצטרפות למסעה של מרי ג’יקל: ג’סטין, לכאורה יצירת כפיו של פרנקנשטיין ומי שהיתה אמורה להיות גיבורת סיפרה של מרי שלי. נציגים מבעיתים מהאי של מורו וככל שהעלילה מתקדמת עוד נציגות מהמין הנשי מצטרפות למאמץ של מרי ג’יקל. רובן פגועות ומפלצתיות בעקבות מעשים של אבותיהן המדענים.

אט אט מתחוור לקורא שהספר הוא בעצם מניפסט פמניסטי שמשחרר את נשות המאה ה 19 מכבליהן החברתיים והתרבותיים.

למרות שנהנתי מחלק ניכר של העלילה, מבנה הספר מתיש: הספר נכתב על ידי הדמויות הנשיות המרכזיות שבו. במהלכו משולבות הערות של הדמויות על התכנים העלילתיים והמאפיינים האישיים. בנוסף בשלב מסויים העלילה משנה כיוון וסוטה באופן מהותי מהעלילה המרכזית, שמטרתה היתה לגלות היכן מסתתר הייד ומה עלה בגורלו.

הסטייה הזו עם הסיפורים השונים של הדמויות ששאובות מהקלסיקה של הספרות האנגלית במאה ה 19, והערות הדמויות על העלילה פשוט הורידו מהחן של הספר והתישו אותי.

זהו ספר ביכורים ויתכן שהסופרת שמה לעצמה מטרות גבוהות ונעלות מידי. אני מחפשת בתקופה הזו ספרות מהנה ואכן חלקו של הספר הוא באמת תענוג, אבל השליש האחרון של הספר ממש לא. לכן לא ברור לי אם אמשיך לספרים הבאים בסידרה.

ההרפתקאות המופלאות של מועדון אתנה #1