​Please scroll down for an English review.

“אנשים אוהבים להמציא מפלצות ומעשי פלצות. אז הם נראים פחות מפלצתיים בעיני עצמם. כשהם שותים עד כלות, מרמים, גונבים, מצליפים באישה במושכות, מרעיבים סבתא קשישה למוות, רוצחים במכת גרזן שועל שנתפס במלכודת או ממטירים חצים על חד־הקרן האחרון בעולם, הם אוהבים לחשוב שהמארה שנכנסת לבקתה עם שחר בכל זאת מפלצתית יותר מהם. אז נעשה להם איכשהו קל יותר בלב. וקל להם יותר לחיות.”

“המכשף” היא אחת מסדרות הפנטזיה המצליחות בעולם. היא עובדה למשחקי מחשב ועובדה לסידרת טלביזיה מצליחה בנטפליקס. לעברית תורגם הספר הראשון שהוא מקבץ סיפורים שמכניסים את הקורא לעולמו של גראלט מריוויה.

גראלט מריוויה הוא מכשף, אדם בעל כוחות על-טבעיים מסתוריים שחושלו באימונים מפרכים והפכו אותו ללוחם מזהיר ולמתנקש חסר-רחמים. הסיפורים מבוססים חלקם על אגדות עם סלאביות וניכרת בהם השפעה של סיפורי האחים גרים. זיהיתי לפחות 2 אגדות: היפה והחיה ושילגיה. בכל אחת מהן ישנו טוויסט מפתיע. מציינת לטובת מי שלא אוהב אלימות, הסיפורים אלימים ומדממים.

דמותו של המכשף מתוחכמת, ערמומית ויחד עם זאת רמת המוסריות שלה עולה על הצפוי. לא אחת הוא צריך לקבל החלטות קשות ולפעמים הוא הורג גם בני אדם ולא רק מפלצות. בעולם שבו מפלצות מטרידות את בני האדם, נדרשים מכשפים לוחמים כמו גראלט, אבל בקרב בני האדם הוא מתקבל כרע הכרחי. הוא לא אהוד ובטח שלא אהוב.

לא חסר לו חוש הומור שחור ומשובח והוא אינטיליגנט כך שמהר מאוד הקורא נקשר לדמותו:

“גראלט הוריד שקיק מחגורתו, אחז ברצועותיו ואמד את משקלו בכף ידו. “לא תשחד אותי,” אמר השוער האימתני בגאווה. “לא היתה לי כוונה כזאת.” השוער היה גדל מידות מכדי להתכופף או להתגונן ברפלקס מפני מכה מהירה של אדם מן השורה. הוא לא הספיק אפילו לעצום עיניים לפני שנחתה המכה של המכשף. השקיק הכבד פגע בו ברקה בקול חבטה מתכתי. הוא התמוטט על הדלת ונאחז במשקוף בשתי ידיו. גראלט ניתק אותו משם באמצעות בעיטה בברך, הדף אותו בכתף ושוב הלם בו בשקיק. עיניו של השוער היטשטשו ופזלו עד גיחוך, רגליו התקפלו תחתיו כמו שני אולרים. המכשף ראה כי אף שכבר בקושי היה בהכרה, הבריון עדיין נופף בידיו, ולכן הכה אותו בכוח בפעם השלישית, והפעם היישר בפדחת.”

הספר נע עם מסעותיו של גראלט, שנע ונד ומשמש כשכיר חרב שנלחם במפלצות. בכל עיר שהוא מגיע אליה, הוא נתקל באתגר עימו הוא צריך להתמודד והוא תמיד חוזר למקדש שם הוא מתאושש מהקרבות. סיפורי הקרבות נמסרים בזמן עבר, והשהות במקדש היא בזמן הווה כך שנוצר פסיפס שנע על רצף הזמן.

הספר הוא אחד המצויינים שקראתי. לצד העולם הפנטסטי שהסופר בונה, הוא משעשע ודמותו של גראלט מרתקת. אני מחכה לתרגום הספר הבא.

(הציון לא בזכות הקריינות, שהיתה בסדר לא יותר מכך)

The Witcher#1

דף הסידרה –

The Witcher

---

“The Witcher” is a captivating and highly successful fantasy series that has gained immense popularity worldwide. It has been adapted into a popular computer game and a successful television series on Netflix. The series’ first book has been translated into Hebrew, introducing readers to the fascinating world of Geralt of Rivia through a collection of captivating stories.

Geralt of Rivia is a sorcerer with mysterious supernatural powers forged through grueling training, which transform him into a brilliant warrior and ruthless assassin. The stories are partly based on Slavic folktales, and the influence of the Brothers Grimm stories is evident. I recognized at least two fairy tales: Beauty and the Beast and Snow White. Each has a surprising twist. It’s worth noting that the stories are violent and bloody, which may not be suitable for those who do not like violence.

Geralt, the protagonist of “The Witcher” series, is a multifaceted character with intelligence and sophistication while maintaining a higher level of morality than expected. Despite his role in combatting the monsters that threaten humans, he is often forced to make difficult decisions and sometimes has to kill humans. While warrior wizards like Geralt are necessary in this world, among humans, he is seen as an essential evil, neither liked nor loved.

He has an intelligent and finely-tuned sense of humor, which quickly endears the reader to him.

The book follows the travels of Geralt, a mercenary who fights monsters. In every city he visits, he faces a new challenge and then returns to a temple to recuperate from his battles. The stories of these battles are told in the past tense, while his stay at the temple is described in the present tense. This creates a mosaic that moves along the continuum of time.

The book is entertaining, and the character of Geralt is fascinating. Additionally, the author constructs a fantastic world. I am eagerly awaiting the translation of the next book.