​Please scroll down for an English review.

החיים של מייקל טאנר, סוחר קפה, לא מרנינים בלשון המעטה:

העסק שלו על סף קריסה כלכלית. כל עסקה שהוא מתכנן, מתבטלת ולקוחות עוזבים אותו. אשתו עזבה אותו ואת הבית והמחשב הנייד שלו בטעות הוחלף עם זה של ס. רובינס. 

כאשר מייקל משתמש וסיסמא מודבקת על המקלדת כדי להיכנס למחשב, הוא מגלה שהוא שייך לסנאטורית בשם סוזן רובינס ויש בו עשרות מסמכים מסווגים סודיים ביותר, שנוגעים פרויקט טכנולוגי מורכב.

באותו הזמן, ראש הסגל של סוזן רובינס, וויל אבוט, מגלה שהמחשב הנייד שברשות הבוסית שלו שייך למייקל טאנר , סוחר קפה. סוזן שמודעת לממדי הקטסטרופה הרובצת לפתחה, מטילה על וויל את המשימה של החזרת המחשב הנייד.

וויל שחושב שזו משימה פשוטה ומתוך חוסר מודעות לכך שטאנר יודע את זהות האמיתית של בעלי המחשב, בוחר לשקר לטאנר בדבר זהות בעל המחשב וטאנר שהופך חשדן מכחיש שהמחשב אצלו.

עד מהרה החשדנות משני הצדדים מתדרדרת לפעולות אגרסיביות.

טאנר נאלץ לברוח במנוסה ולהתנתק מעסקיו. בשלב מסויים, הממשל מוחק את זהותו הדיגיטלית כך שהוא לא יכול להשכיר מכונית, למשוך כסף או לשכור חדר ללינה. טאנר עובר בין בתים ריקים העומדים למכירה והשכרה.

אם בתחילת הספר העלילה איטית, ככל שהספר מתקדם כך היא צוברת תאוצה ובאופן דומה מספר האירועים המופרכים והמופרעים מכפיל את הקצב שלו.

העלילה נעה בין זווית הראיה של טאנר ושל וויל אבוט. בכל פרק ישנה חפיפה מסויימת לפרק הקודם כך שנוצר רצף עלילתי וקצבי שנשמר גם עם החלפת הדובר. 

יש בספר חלקים חשובים העוסקים בחדירה לפרטיות ופעילות דורסנית של הממשל כלפי האזרחים. החלקים האלה די מזעזעים. גם שמו של ג’וליאן אסנג’ עולה במהלכם מה שהוביל אותי להרהר האם לא נכון שחשף את המסמכים?

ככל שוויל ונציגי הסוכנות לביטחון לאומי הופכים נואשים להשיג את המחשב, כך השיטות שלהם הופכות מפוקפקות וקיצוניות. מדהים שאדם יכול להיעצר, מבלי שיהיה צו מעצר, מבלי שבכלל ביצע פשע ולא יקבל אפילו את הזכויות הבסיסיות שלו.

הסוכנות לביטחון לאומי, שהופכת מודעת לסיכון, גם היא מנסה להחזיר את המחשב והאמצעים שלהם אף יותר אגרסיביים מאלה של וויל. טאנר נרדף באכזריות לאחר שזהותו נמחקה ושבב איתור הותקן בו בניתוח שלא הסכים לו ולא היה מודע לו.

סה”כ אומנם זו לא יצירת מופת, אבל זה ספר קצבי שעוסק בסוגיות חשובות על גבולות החדירה לפרטיות.

---

The life of Michael Tanner, a coffee merchant, is not pleasant, to say the least:

His business is on the verge of financial collapse. Every deal he plans is canceled, and customers leave him. His wife left him, and the house, and his laptop was mistakenly replaced with S’s. Robbins.

Michael’s world suddenly turns when he uses a password taped to the keyboard to log in to the computer. What he discovers is beyond his wildest imagination- the computer belongs to a senator named Susan Robbins and is filled with dozens of top-secret classified documents concerning a complex technological project.

At the same time, Susan Robbins’ chief of staff, Will Abbott, discovers that the laptop in his boss’s possession belongs to Michael Tanner, a coffee merchant. Aware of the dimensions of the catastrophe before her, Susan assigns Will the task of returning the laptop.

Will, who thinks it’s a simple task and is unaware that Tanner knows the true identity of the computer’s owner, lies to Tanner about the identity of the computer’s owner. Tanner, who becomes suspicious, denies that he has the computer.

As suspicion on both sides escalates, the situation takes a turn for the worse. Aggressive actions are taken, and the tension between Michael and Will reaches a boiling point.

Tanner was forced to run away and disconnect from his business. At some point, the government erases his digital identity, so he can’t rent a car, withdraw money, or rent a room to stay. Tanner moves between empty houses for sale and rent.

If the plot is slow at the beginning of the book, it gains momentum as the book progresses, and similarly, the number of absurd and disturbed events doubles its pace. This deliberate pacing builds suspense and keeps the reader engaged as the plot unfolds and the characters’ fates become increasingly intertwined.

The plot moves between Tanner’s and Will Abbott’s points of view. Each chapter overlaps with the previous chapter, creating a plot and rhythmic sequence preserved even when the speaker changes.

The book’s essential parts deal with an invasion of privacy and predatory government activity toward citizens. These parts are pretty shocking. They are a stark reminder of the potential dangers of unchecked government surveillance and the erosion of individual privacy. Julian Assange’s name also comes up during them, which led me to ponder: Isn’t it true that he revealed the documents?

The more Will and the NSA agents become desperate to get the computer, the more shady and extreme their methods become. Incredibly, a person can be arrested without having an arrest warrant, without even having committed a crime, and not receiving his fundamental rights.

The National Security Agency, becoming aware of the risk, is also trying to recover the computer, and its measures are even more aggressive than Will’s. Tanner was brutally persecuted after the government erased his identity, and a tracking chip was implanted in an operation he did not consent to and was unaware of.

Although it is not a masterpiece, it is a fast-paced book that deals with important issues about the limits of privacy intrusion.