ספר הביכורים של הסופרת, הרשים אותי עד עמקי נשמתי לכן כשיצא הספר הנוכחי שלה ניגשתי אליו ביראת הכבוד המגיעה לו כבן שני לאח מוצלח ביותר.
הסיפור מבוסס על דמותה של הדסה למפל, ילידת פולניה שהגיעה לארץ לאחר מלחמת העולם השניה ולאחר כשנתיים וחצי בארץ, השתלבה בפלמ”ח כאלחוטנית.
פרק הפתיחה, זורק את הקורא לבוקר יום שני, 31 למאי 1948. המקום, זירת הקרב במבצע בן-נון ב’, אחד משני נסיונות כושלים לכבוש את משטרת לטרון במטרה לפתוח את הדרך לירושלים.
הדסה למפל, אלחוטנית צעירה, מצטרפת לאחד הזחל”מים שיצאו למתקפה. כשכל חבריה לטנק נהרגים, היא נותרת לבד ובניסיון נואש קוראת לעזרה של פלוגת הגיבוי.
מהרגעים הקריטים הללו, הסופרת נעה אחורה אל העבר ומשם העלילה נעה קדימה אל ההווה המצמרר, בו הדסה לכודה בזחל”ם וקוראת לעזרה.
זהו תיאור חד וגס של המציאות הישראלית הקרועה והמסוכסכת שלא התחולל בה איזה שינוי דרמטי משנת 1948:
הדסה עלתה לארץ לאחר מלחמת העולם השניה. היא מצטרפת לקיבוץ שם היא פוגשת את נתן היפה והמוכשר בן להורים מלח הארץ. הם מפתחים מערכת חברית אינטימית והדסה מתאהבת בנתן עד קצות אוזניה. התקופה, תקופת ההכרזה על מדינת ישראל. תקופה קשה לכולם. כל שכן להדסה שחווה את קשיי הקליטה באופן חריף כאשר נתן אינו נותן ביטוי פומבי למערכת היחסים הזו ואף מפנה לה את הגב בשל לחצי משפחתו ובני הקיבוץ.
האופן שבה הם מתבטאים נגדה כשהם מדברים עם נתן, מחפיר.
בכלל, בפרקים שבהם הסופרת מתארת את קליטת הילדים, יתומי המלחמה, התיאור גרם לי לחלחלה:
“כל הילדים החדשים היו בעיניהן גלותיים וזרים, משבשים כל מילה, הורסים את העברית היפה במבטא הפולני שלהם”.
הסופרת מיטיבה לתאר את הנתק בין הקבוצות : הותיקה והחדשה.
תחושת הזרות של הילדים שעלו לארץ, בסביבה הצברית שהדביקה להם שמות חדשים מבלי לשאול לדעתם. שהכריחה אותם ללבוש בגדים שזרים לתרבות שלהם. הטמפרמנט היצרי והסוער של הישראלים למול השקט האירופאי. והדיון המכוער באספת הקיבוץ ביחס לקליטה שלהם.
כשהדסה מבינה שהיא לא תצליח להיטמע בקיבוץ, היא עוזבת את הקיבוץ ויוצאת ללימודים במקווה ישראל, וגם שם לא משתלבת. לבסוף היא עוזבת מצטרפת לפלמ”ח שהוקם זה מכבר כאלחוטנית.
נתן עצמו נאלץ להתבגר במהירות, ולאחר גיוסו הוא חווה את הצדדים המכוערים של המלחמה, כאשר הוא משתתף בהתקפה על כפר ערבי ונאלץ בפקודה להפעיל את המרעום של פצצה שהונחה בבית ערבי, כשברור לו שבבית מתחבאים אישה ותינוק.
מערכת היחסים העדינה בין היהודים לערבים סופגת חבטה, כאשר חיילי גבעתי מגרשים את התושבים של הכפר הערבי הצמוד לקיבוץ של נתן. תיאור הגירוש מזעזע בכל קנה מידה –
“החייל הלם בקיר הבית בקת הרובה, מפורר את הסיד. “תצאו כבר!” צעק, “יאללה, נגמרו המשחקים!” ננה רצה סביבו ונבחה, והוא שלח את רגלו ובעט בה בכוח, ולמראה הכלבה המייבבת היא החניקה צעקה. ביד שמאל תמכה באחיה המדדה אל החצר ועזרה לו לעלות על החמור, ביד ימין תמכה בסבתא, וננה נשרכה אחריהם כשמיהרו להדביק את ההורים והאחים.”
בשולי הסיפור, ישנו גם משולש אהבה וניסיון הצלה של הדסה. אבל בעיניי משולש האהבה לא רק שולי, אלא גם מיותר והיה ניתן להשמיט את גבי מהעלילה בלי שארגיש שמשהו הוחסר או נפגע. בנוסף, בהתחלה סיגנון הכתיבה הקשה עלי לשקוע בעלילה אבל מתרגלים אליו והעלילה סוחפת את הקורא.
הדס בקצה הלילה/ גלי מיר-תיבון
עם עובד, 2021, 244 עמודים
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
איכות אודיו – משובחת במיוחד שילוב הקריינים
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
