For English review, please scroll down.
(או: איך לחיות לפי ספר הוראות – עד שמבינים שאין כזה דבר)
"בשולי הנוחות" של סייקה מורטה הוא ספר מוזר – אבל מוזר במובן הכי טוב של המילה. הדמות הראשית, קייקו, חיה לגמרי מחוץ לקודים החברתיים – לפחות עד שהיא מוצאת לעצמה פינה בחנות נוחות יפנית. שם, עם תלבושת אחידה, תסריט קבוע ותפקיד ברור, היא סוף־סוף מרגישה שיש לה מקום בעולם.
קייקו לא מבינה את החיים עצמם – רק את הכללים. במרחב המאורגן של החנות היא פורחת: יודעת מה להגיד, מתי לחייך, איך לזוז. אבל מחוץ לדלתות האוטומטיות של החנות? הכול מתפרק. היא לא יודעת איך "להיות אישה נורמלית", לא חושבת על זוגיות או קריירה נוצצת, והחברה שסביבה – לא יודעת איך להתמודד עם זה.
18 שנים היא נשארת באותה שגרה, באותו סניף. עד שהיא פוגשת גבר שגם הוא נותר בשולי החברה. היא רואה בזה הזדמנות להתיישר סוף־סוף לפי דרישות החברה. אבל במציאות, אין באמת ספר הוראות – והניסיונות שלה להשתלב בחברה נתקלים שוב ושוב בכישלון צורב. החברה עצמה? היא לועגת לה, מביישת אותה – ומזכירה לה עד כמה קשה להיות שונה כשאין לך מדריך מסודר.
הכתיבה של מורטה חדה, יבשה, לעיתים אפילו ניסיונית – וזו החוזקה שלה. היא מראה איך חוקי ברזל כמו "ברוכה הבאה!" יכולים להעניק לקייקו תחושת שייכות – אבל גם איך הם לא מחליפים חיים אמיתיים. זה ספר שמזכיר כמה אכזרית יכולה להיות החברה למי שלא מתאים לתבנית.
ההומור כאן יבש, כמעט קליני – ומייצר תחושה שיש כאן יותר ניסוי חברתי מאשר סיפור אישי. ולמרות זאת, הוא מצליח לגעת בלב, במיוחד כשמבינים שכל אחד רק רוצה להיות חלק – גם אם זה מאחורי דלפק קטן, עם חיוך מודבק.
בשורה התחתונה?
"בשולי הנוחות" הוא ספר מוזר, אבל גם חכם וכואב. על הצורך האנושי להרגיש שייכות – גם כשאין לך שום ספר שמסביר איך עושים את זה.
בשולי הנוחות/ סייקה מורטה
הוצאת כתר, 2019, 145 עמודים
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
הסדרה הקטנה #
דף הסידרה –
(Or: How to live by a manual – until you realize there’s no such thing)
"Convenience Store Woman" by Sayaka Murata is a weird book, but weird in the best possible way. Its protagonist, Keiko, lives completely outside the social codes until she finds herself a niche in a Japanese convenience store. There, with a uniform, a fixed script, and a clear role, she finally feels she has a place in the world.
Keiko doesn’t understand life itself – only the rules. In the organized environment of the store, she flourishes: she knows what to say, when to smile, how to move. But outside the store’s automatic doors? Everything falls apart. She doesn’t know how to “be a normal woman,” has no thoughts of romance or career, and the society around her doesn’t know how to deal with that.
For 18 years, she has stayed in the same routine, at the same store. Until she meets a man who’s also been left on the margins of society, she sees it as an opportunity to finally align herself with society’s expectations. But in reality, there’s no manual, and her efforts to fit in repeatedly end in painful failure. As for the society around her? It mocks, shames her, and reminds her how hard it is to be different when there’s no script to follow.
Murata’s writing is sharp, dry, and sometimes even clinical—and that’s its strength. She shows how rules like “Welcome!” can give Keiko a sense of belonging, but can’t replace real life. This book reminds us how cruel society can be to those who don’t fit the mold.
The humor here is dry, almost experimental, creating a sense that there’s more of a social experiment than a personal story. Yet it still touches the heart, especially when you realize everyone wants to belong, even behind a small counter, with a fixed smile.
Bottom line?
"Convenience Store Woman" is a weird, innovative, and quietly powerful book. It’s about the human need to feel like you belong – even when there’s no manual to explain how to do it.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
