​Please scroll down for an English review.

את טרומן קפוטה קראתי לראשונה בנובלות וסיפורים קצרים שאוגדו בספר “ארוחת בוקר בטיפני’ס”. אני לא מכחישה שהגעתי לאוסף בעקבות היכרות מוקדמת עם “ארוחת בוקר בטיפני’ס” דרך הסרט שבו כיכבה אודרי הפבורן ולכן ידעתי פחות או יותר למה לצפות. מכלל הנובלות שאוגדו שם אהבתי מאוד את הנובלה האחרונה “זיכרון מחג המולד” שיש בה יסוד אוטוביוגרפי חזק ומרגש.

המצב היה שונה כשהגעתי לקרוא את “בדם קר”. ידעתי לאיזו רמה רגשית קפוטה מסוגל להגיע ומראש ההמלצות וההילולים הרבים שעפו על הספר ברחבי הרשת ובפורום ספרים לא הפתיעו אותי.

לקח לי מספר שנים להגיע אליו. הספר הרתיע אותי. גם עוביו וגם המקרה אותו קפוטה מתאר. הייתי חייבת מצב קריאה מסויים מאוד ואומנם התחלתי אותו לפני חצי שנה, אך לא הצלחתי להתקדם בו והשארתי אותו למועד אחר.

בניגוד ל”ארוחת בוקר בטיפאני’ס”, שאפשר לקרוא יחסית בקלילות, לא מדובר בנובלה או סיפור קצר אלא בספר באורך מלא (421 עמודים) שמתאר (אומנם בלשון סיפרותית ותיאורית מאוד יפה) סיפור אמיתי ומזעזע, בעיקבותיו יצא קפוטה ב1959 ואותו הוא מתעד בשילוב של עובדות ובדיה.

ארבעת בני משפחת קלאטר, מהולקומב קנזס, נרצחו באופן די מזעזע. לאחר שנכפתו, הם נורו בראשם לפנות בוקר. קפוטה עקב אחרי החקירה והמשפט והוא מתאר את המעשה, את חייהם של בני המשפחה והקרובים להם והוא מתעד את החקירה והמשפט.

אחד הספרים החזקים שקראתי השנה. הוא לא מזעזע מבחינת תיאורים גראפיים, אלא תמונה אנושית מטלטלת שמצליחה להציב מול הסדר, הממסדי והשבע, הנתמך באמונה דתית, את הכאוס הנגרם בדיוק מאותם הגורמים: ממסד שבע אדיש לגורלם של אלה שלא שפר עליהם מזלם ואמונה דתית שהיא צ’ק ללא כיסוי.

אחד מהחלקים המרתקים של הספר עוסק במערכת המשפט האמריקאית, באפקטיביות שלה: תהליך של מחול כמעט אין סופי בין זכויות הקורבנות לזכויות הנאשמים שגם הם לעיתים קורבנות לתנאים פוליטיים וחברתיים.

חלק מרתק אחר עוסק בשאלות מוסריות הנוגעות להוצאה להורג ובתנאי הכליאה של נידונים למוות.

בקיצור תקראו, לא ספר קל, אבל בהחלט ספר שמוסיף לעולם הרוחני של הקורא. העושר הרעיוני והמילולי של קפוטה פשוט מהממים.

---

I was introduced to Truman Capote’s works through the book Breakfast at Tiffany’s. I must admit that I first watched the movie adaptation of the same title, starring Audrey Hepburn, before reading the novellas and short stories that were compiled in the book. However, I found the last novella in the collection, “A Christmas Memory,” to be particularly touching and poignant. It has a strong autobiographical element that adds depth to the story.

When I started reading ‘In Cold Blood,’ I was already familiar with Capote’s ability to evoke intense emotions through his writing. Therefore, the numerous recommendations and positive reviews of the book on the internet and in book forums did not surprise me.

It took me several years to finally start reading the book. However, its thickness and the way Capote describes the case discouraged me. Although I started reading it half a year ago, I was unable to make any progress and had to leave it for another time.

Unlike “Breakfast at Tiffany’s,” which is a relatively easy read, “In Cold Blood” is not a novella or short story but a full-length book consisting of 421 pages. It presents a true and shocking story that Capote published in 1959. The narrative and descriptive language used in the book are beautiful, but the story is a combination of fact and fiction.

The Clutter family, who lived in Holcomb, Kansas, were tragically killed. The family was taken hostage and later shot. The book details the crime, tells us about the family, and covers the investigation and court proceedings.

It is one of the best books I have read this year. It’s not shocking in terms of graphic descriptions but instead presents a shocking human image. The book successfully portrays the contrast between the order and establishment packed, supported by religious faith, and the chaos caused by the same factors. While the packed establishment is indifferent to the fate of those whose luck has not improved, a religious belief is a mere check without cover.

A fascinating aspect of the book delves into the American justice system, exploring its effectiveness. It portrays the legal process as an almost endless dance between the rights of the victims and the rights of the accused, who are sometimes also victims of political and social conditions.

Another fascinating part deals with moral questions concerning execution and the conditions of incarceration of death row inmates.

The book is not an easy read, but it certainly enriches the reader’s spiritual world with Capote’s stunning conceptual and verbal richness.