הספר פשוט תת רמה. מזמן לא נתקלתי בכזה זילזול באינטיליגנציה של הקוראים ודווקא הנושא שהספר עוסק בו כל כך רגיש וחשוב, שהזילזול הזה והשטחיות פשוט מקוממים.
הספר עוסק בהיעלמות ילדי תימן. פרשה שעדין אחת לתקופה מסעירה את הציבור הישראלי. הפרשה עוסקת בהיעלמותם של ילדים עד גיל 3 שנעלמו בין השנים 1948–1954. הילדים היו בני עולים ששוכנו במחנות העולים וברוב המקרים מדובר בילדים שאושפזו בבתי חולים או מרפאות ואז נטען כי הם נפטרו ונקברו. רבים מההורים טוענים שהילדים נלקחו מהם ולא נפטרו. במהלך השנים הוקמו 3 וועדות חקירה ונבדקו כ- 3500 תיקים מתוכם נמצאו מקרים של ילדים שלמעשה נלקחו לאימוץ ללא ידיעת הוריהם. מספר אנשים מתוך המערכת, כמו רופאים ואחיות, אמרו כי הם חושדים שהילדים נלקחו ללא רשות.
כבר תחילת הספר היתה גרועה אבל ייחסתי את זה לעובדה שהסופר מעוניין ליצור מקפצה לסיפור העלילה. אבל זה לא קרה. הסיפור הלך מדחי לדחי, העלילה מחוררת יותר מגבינה שווצרית. הדמויות נותרו שטוחות, התיאורים פלסטיים, סטיגמטיים וסטיראוטיפים בצורה מבחילה שזה פשוט מקומם.
גיבורי הספר: סעדיה וחמדה עלו לארץ מתימן לאחר שהחלו פרעות ביהודים. תיאור המסע לארץ, באחד המבצעים המרהיבים בהיסטוריה היהודית והישראלית, עבר רידוד לאפס והתמקד בעיקר בעליה למטוס שבו נדחסו העולים כמו סרדינים (במקום 100 כיסאות למטוס נדחסו 200). חמדה וסעדיה עם בנם הבכור, אברהם, שוכנו במחנה העולים בראש העין בתת תנאים. אף על פי שחיי הזוג במחנות העולים אינם מרכז העלילה, הסופר מתמקד בהם ומפליג בתיאורים על תת התנאים שהובילו למחלתו של אברהם ואישפוזו במרפאת הילדים.
מכאן ספויילרים קטלניים –
מנהלת המרפאה, טיפוס מושחת וחסר ערכים, יוצרת קשר עם מנהל סוכנות אימוץ אמריקאית ותמורת שלמונים היא מעבירה לו ילדים שאושפזו במרפאה. בין הילדים מצוי אברהם, בנם של חמדה וסעדיה, שלקה בהתקררות חמורה, עקב תנאי המחייה במחנה ואושפז לטיפול במרפאה.
להורים נמסר כי הוא נפטר ונקבר בחופזה כדי לא להדביק אחרים במחלתו אבל הם לא מאמינים לכך ופותחים במסע חיפושים אחר בנם.
בו בזמן שחמדה וסעדיה מחפשים בארץ אחר בנם ונתקלים בדלתות סגורות במשטרה ושל עורך דין מושחת שמשתף פעולה עם מנהלת המרפאה (וזה באמת מוזר שכולם מהראשון עד האחרון שנגעו באירוע מושחתים ומסואבים) מנהל סוכנות האימוץ נקלע לקשיים כספיים ומחליט לחטוף את אברהם מהוריו המאמצים ולקבל תמורתו כסף שיסייע לו לכסות את החובות שלו (מסתבר שעסק אימוץ בלתי חוקי לא ריווחי כמו שחשבנו כי צריך לשחד המון אנשים בדרך). החטיפה מצליחה כי הוא פשוט בא לבית ששוכן בפרברים, נכנס מהדלת האחורית של הבית שפתוחה בזמן שהאם מכינה ארוחת ערב, עולה לחדרו של הילד ולוקח אותו אחרי שהוא מרדים אותו…אם זה לא פאטתי וגורם לקורא לשבץ מוחי קל אני לא יודעת מה יגרום.
אבל בדרך הזויה הילד שובר ידו ומגיע לבית החולים ושם כבר ה- אף בי אי משתלט על העיניינים ומחזיר את הילד להוריו המאמצים.
במקביל בארץ סעדיה המסכן מקבל התקף לב ונפטר לא לפני שהוא מבטיח לחמדה שאם יבריא יצא לחפש ולהשיב את אברהם הביתה. הוא לא שורד המסכן את התקף הלב וחמדה נאלצת להישאר אלמנה בגיל צעיר ולהמשיך את החיפוש אחר אברהם לבדה.
קצרה היריעה מלתאר את דיכאונה של חמדה שבסוף מחליטה לפנות למנהלת המרפאה ולהעמידה בפני עובדה שהיא מסרה את אברהם. ואכן, מנהלת המרפאה כל כך נבהלת שחמדה תחשוף אותה, שהיא מגיעה בערב לביתה של חמדה ומרעילה אותה ע"י רעל עכברים שהיא שופכת לה לתה. כמובן שגם כאן, כמו במקרה של החטיפה אין שום עדים לאירוע. מנהלת המרפאה המאושרת ממשיכה בחייה בזמן שחמדה המשותקת והחסרת יכולת דיבור מאושפזת בבית החולים ואז מועברת לבית חולים סיעודי שבו הרופאים לא מטפלים בחולים באמת (תיאור בית החולים הסיעודי הוא אחד מהנבזיים והסטראוטיפים שיצא לי לקרוא בספרות).
במקביל, מנהלת המרפאה, לאחר פירוק מחנות העולים מנסה למצוא בן זוג וכשהיא נכשלת היא מחליטה להיות אם חד הורית. היא נכנסת להריון מגבר שמחתים אותה שלא תתבע ממנו אבהות ומתה בזמן הלידה. הילד נותר יתום ומאומץ ע"י אחות שעבדה במרפאה בזמן היעלמותו של אברהם (אין לתאר, פשוט אין לי מילים….)
אחסוך מכם את פרשת נישואיה השניים של חמדה. את העובדה שרם אורן התבלבל ולרגע חשב שהוא אל. אי גיימס בספר חמישים גוונים של אפור ושם בידי בעלה השני שוט…
אבל אל דאגה סוף טוב הכל טוב חמדה ואברהם ישובו ויתאחדו.
מהסקירות שקראתי ברשת אפשר לחשוב שמדובר לפחות במינימום באנה קרנינה. הביטויים מרגש, כואב וחובה לקרוא חזרו על עצמם לרוב. אני פשוט תוהה אם קראתי את אותו הספר שהאנשים האחרים קראו. רם אורן מסוגל לכתוב ספרים טובים ורציניים מבוססים על תחקיר עומק. הספר הזה הוא בושה לאינטיליגנציה. תת רמה. אין שום חובה לקרוא אותו אלא אם אתם במסגרת סדנה שמלמדת אתכם איך לא לכתוב ספר.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
